יום שלישי, 14 ביוני 2016

בהעלתך, עליה ד, נצח בשבוע

בהעלתך, עליה ד, נצח בשבוע. במ' ט,טז: "כן יהיה תמיד: הענן יכסנו, ומראה אש לילה".
שתי עקרונות, אבני יסוד, לחיים של בן-חורין: מן יום ביומו, ומודעות המסע. דברים פשוטים: שחרר כדי שתשתחרר. על מנת שלא תהיה כלוא, אל תכלא. אל תתלה זולתך ממך, אל תתיימר לנהל כי אם דרכך לתפארה, ולא תהיה תלוי. האור מטבעו שופע; יעבור דרכך לברכה, ומעוזך ינק אומץ להיטיב עם זולתך. ומודעות המסע, עניינה שגם במקום, ובכל אשר תופס מקום, אל תאחוז; כי אם הייה תמיד מוכן למסע, בעוד תדאג למקום מושבך להתברך ממך. והכל לפי מעגלים, אשר מפי עליון הסימנים, ויאמר א-להים ויהי, והנה תמיד טוב מאוד. כי המשכן בראש המחנה, ובריקוד המתקיים בכל ממדי היקום, המשכן ינוע וסביבו הדבקים בו והקרובים אליו וכן הלאה, עד האזרח והגר אשר מושבם בקצה המחנה. "כן יהיה תמיד: הענן יכסנו, ומראה אש לילה" = 1503, אשר בנוכחות סימנים גלויים אלו המחנה ינוח, ובהסתלקותם יתנסו בני האדם להשיג מעלה חדשה בתודעת החיים, והעולם, והאדמה. (מיכה ז,כ) "תתן אמת ליעקב", כי כל הכלים אשר אנכי מוסר בידיך היום, כל המצוה (דב' ל,יא) "אשר אנכי מצוך היום, לא נפלאת הוא ממך" כי היא חרותה בטבעך העליון, הכי פנימי, האמתי. ואשר יבין זאת, יתברך בכל אשר יבטח, (ירמ' יז,ח) "ולא ימיש מעשות פרי"; (ויק' ח,ל) "ויקדש את אהרן את בגדיו".
אז בין כל אחת ואחת ממ"ב המסעות הנדרשות לתקן את תודעת מצרים עד תודעת מול ירדן ירחו, יש חניה, ולאורך חניית המשכן, "הענן יכסנו, ומראה אש לילה" = 949, בפלא תדיר וגלוי להרחיקך מאלילי השוא הנולדים בך (ירמ' ו,כא) "וכשלו בם אבות ובנים יחדו", (ירמ' טז,יא) "ויעבדום וישתחוו להם"; לנער ולעורר את (תהי' לא,ז) "השמרים הבלי שוא" וכך רוצים (ברא' י,ח) "להיות גבר בארץ", (ירמ' נב,כה) "הנמצאים בתוך העיר" (יח' לח,יג) "לקחת מקנה וקנין" והכל הבל ודברי שוא והיעדר משמעות ותכלית; כי בדבר ה' גם (יח' לב,ז) "שמש בענן אכסנו", (נחום א,ה) "והגבעות התמגגו". כי אנחנו נבחר לנגן (תהי' פ,א) "למנצח, אל ששנים" על כל (דה"ב ד,ה) "פרח שושנה" (במ' לג,ו) "אשר בקצה המדבר", ואתם (ירמ' נ,ב) "הגידו בגוים, והשמיעו ושאו נס", (שמ' יז,ד) "ויצעק משה אל י-הוה לאמר" מרב בטחון ושמחה, ואנחנו (מש' א,יג) "נמלא בתינו שלל" כפי שנפקדה (ברא' כ,יח) "אשת אברהם" (דב' ח,א) "אשר נשבע י-הוה" לה מימי קדם את (דב' לא,כא) "אשר הוא עשה היום". כן עלינו כגודל ברכתנו בע"ה, כי נועם ה' א-להינו עלינו, ומעשה ידינו כוננה עלינו, ומעשה ידינו אף כוננהו. (נחמ' ט,יט) "ואתה, ברחמיך הרבים", מוליכנו במדבר.
והכל למען יהיה שלום ובטחון: "הענן יכסנו" = 321 (שמ' כד,יז) "כאש", (יש' ז,ד) "ולבבך אל ירך" אפילו (יש' יז,יג) "לפני סופה (כמו סערה)", גם כאשר (ירמ' כג,ל) "מגנבי דברי" -אלו שמדברים כאילו מה' אך רק ליצרותיהם בדו- צועקים אשר (יח' ז,טו) "החרב בחוץ", (ירמ' כא,ה) "ובקצף גדול" יקום (ש"ב יט,א) "וירגז המלך", והם באמת מבקשים שתחוס על כבודם של עצמם. רק בא הענן (דה"ב כה,יז) "לאמר לך" (נחמ' ט,יב) "להאיר להם" (אסתר א,טז) "ועל כל העמים" (אסתר ה,ח) "כדבר המלך", (ברא' טז,יב) "ועל פני כל אחיו" (תהי' קה,לט) "להאיר לילה"; (מ"א יט,ד) "והוא הלך במדבר", ואחריו (יהו' ה,ה) "כל העם היצאים" אשר שואלים (דב' א,כח) "אנה אנחנו עלים", (דב' לא,כא) "בטרם אביאנו" (יהו' ג,יג) "במי הירדן" ביבשה; וכל מעשהו (דה"א יז,כג) "יאמן עד עולם", לתת בחירה (תהי' קמה,יד) "לכל הכפופים". רק (במ' טז,כד) "דבר אל העדה", דבר (ברא' מא,לו) "לארץ" (מ"א יח,לד) "ועל העצים"; (יש' ב,יט) "ומהדר גאונו" (ברא' לא,נג) "בפחד אביו יצחק" ובצניעותו, (תהי' עד,ח) "אמרו בלבם": (איוב יט,כ) "דבקה עצמי" באשר (תהי' מ,יד) "רצה י-הוה", אשר (דה"ב כה,ז) "בא אליו לאמר" דברי שלום ואמת, "ומראה אש לילה" = 628, המסוגל להאיר את לבם המתוקן עד כדי שיקומו (שמ' יב,לט) "ולא יכלו להתמהמה" מללמוד ולעשות את (שמ' טז,טז) "אשר צוה י-הוה", (במ' ד,ו) "ונתנו עליו" את בטחונם, וכבר ללא כל דאגה ראו סימן (דב' ד,א) "ונפן, ונסע המדברה" כי כל צרכיך (דב' כח,סו) "תלאים (תלואים) לך מנגד", מוזמנים לך תמיד, (יהו' ב,כד) "כי נתן י-הוה בידנו" עץ חיים ואור לה להדר בתיקון כליינו. ולאן אשר הא-להים יביאנו, יחנה (שופ' יא,ג) "וישב בארץ טוב"; (מ"ב ב,כד) "ויפן אחריו ויראה" (מ"ב ז,יח) "כדבר איש הא-להים", (מיכה א,ה) "הלוא ירושלם" (ירמ' כו,יח) "והר הבית"; (ירמ' לג,כא) "ואת הלוים הכהנים"; (דה"א כא,כד) "והעלות עולה". (שופ' כא,ד) "ויעלו עלות", ויחשוב האדם בלבו בעת העלאת קרבנו אשר בהמתו המשל, (יח' יא,ג) "ואנחנו הבשר" ובקרבנו הנמשל. (תהי' עז,ז) "ויחפש רוחי" (תהי' פט,כט) "ובריתי" (תהי' קז,ד) "עיר מושב" (מש' כא,ט) "ובית חבר", ומאת ה' (ירמ' יב,א) "אדבר אתך (אותך)", אוציא בך לפועל את כח הדיבור הנעלה אשר (יש' מד,א) "בחרתי בו". (עזרא י,טו) "עמדו על זאת" (ש"א ג,ג) "ונר א-להים טרם יכבה": (מש' ב,ב) "להקשיב לחכמה אזנך" (ולמען זאת, כהמשך הפסוק: תטה לבך לתבונה) להרבות (מש' י,ו) "ברכות" (ש"א ד,ח) "מיד הא-להים האדירים האלה, אלה הם הא-להים" אשר (תהי' קמז,יג) "ברך בניך בקרבך" (רות א,יג) "עד אשר יגדלו", זרע קודש (קו' א,טו) "לא יוכל להמנות", (דניאל ב,לט) "ובתרך" (ואחריתך) שמחת עולם. חזון אשאביאל אשר ראה בספר, בספר ובסיפור, לעשות נחת רוח לבוראו ושלום בכל עלמין.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה