בהעלתך, עליה ג, תפארת בשבוע. במ' ט,יד: "וכי יגור אתכם גר, ועשה פסח לי-הוה: כחקת הפסח וכמשפטו, כן יעשה; חקה אחת יהיה לכם, ולגר, ולאזרח הארץ".
יש חיבור מושלם של ערבות בין כל האוכלוסיה, ערבות המתקיימת מעבר לכל מצב נוכחי נתון. חוקה אחת יש לכם, דור המדבר הכולל את בני ישראל ועמם אספסוף של עמים אחרים, שהתגיירו וגם שלא התגיירו; ויש לכם חוקה אחת. ולכתשבו על אדמתכם, גם חוקה אחת וצדק אחד לכולם: לגר, זה שהוא אצלנו בבחינת גור, תינוק שנולד, כי רק הגיע; ולאזרח, אשר זורח מעודו על פני נחלתו. "וכי יגור אתכם גר, ועשה פסח לי-הוה: כחקת הפסח וכמשפטו, כן יעשה; חקה אחת יהיה לכם, ולגר, ולאזרח הארץ" = 4530, והכל לפי סדר החשיבות והאחריות והשררה: [ברא' כד,סא] "ותקם רבקה ונערתיה, ותרכבנה על הגמלים, ותלכנה אחרי האיש; ויקח העבד את רבקה, וילך"; רבקה תקום בלשון יחיד, ומובן מאליו שנערותיה תקומנה עמה; והן הולכות אחרי האיש, אשר נדמה להן גבור חיל ובן חורין כי זו דמותו לעיניהן; אך לאמתת הדברים, בעת אשר יקחן, ויקח העבד, כי לא בשבילו הוא לוקח אלא כעבד ושליח לאדונו יקח; ועוד פעם: כפי אשר נצטוה, הוא לוקח את רבקה בלבד, וכל הבטולות לה עולות על הגמלים ממילא. והבן. והפסוק שלנו מביא דוגמא מובהקת ממנה ללמוד למקרים שונים; כי על קרבן הפסח מדובר, על הקרבן בו שחיטת האליל מקנה זכות לחרות, זכות לנחול נחלה בברית התורה. וזה פתוח לכולכם: לדור אשר בארץ ולדור אשר בחו"ל, לאזרח שאת אזרחותו קבל בירושה מן קדמא דנא, ולזה שרק הגיע לגור בנו, כולו גר (מפחד) כי איננו מכיר ורק אוהב.
אז גם כולכם עכשיו, במדבר; וגם במצב של ישובך בארץ חמדת אבות, האזרח וגם הגר, "כחקת הפסח וכמשפטו, כן יעשה" = 1597, כי יש ברית עולם בין ה' לבין כל אשר שחט את האליל, כדוגמת [מש' כט,ג] "איש אהב חכמה ישמח אביו, ורעה (ורועה) זונות יאבד הון", וענין עבודת אלילים וענין זנות קרובים המה מאוד עד כדי שאחד הם. והגר בא בדרך אתך, מצווה עמך בתיקון לבב (שמ' כו,א) "ואת המשכן תעשה", וגם עליו שורה ברכת ה' אשר אמר (ברא' כב,יז) "והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים", ועל כולכם יחד שורה כפת הברזל האלוהית אשר (דב' א,ל) "הוא ילחם לכם, ככל אשר עשה אתכם", כי באמת גם לאשר עכשיו הגיע עשה, כשעשה לך במצרים, או אתמול בדרכך הביתה. (שופ' יח,י) "והארץ רחבת ידים כי נתנה א-להים" לכל המצטרפים בשמחה לעבודת הישועה.
יש חיבור מושלם של ערבות בין כל האוכלוסיה, ערבות המתקיימת מעבר לכל מצב נוכחי נתון. חוקה אחת יש לכם, דור המדבר הכולל את בני ישראל ועמם אספסוף של עמים אחרים, שהתגיירו וגם שלא התגיירו; ויש לכם חוקה אחת. ולכתשבו על אדמתכם, גם חוקה אחת וצדק אחד לכולם: לגר, זה שהוא אצלנו בבחינת גור, תינוק שנולד, כי רק הגיע; ולאזרח, אשר זורח מעודו על פני נחלתו. "וכי יגור אתכם גר, ועשה פסח לי-הוה: כחקת הפסח וכמשפטו, כן יעשה; חקה אחת יהיה לכם, ולגר, ולאזרח הארץ" = 4530, והכל לפי סדר החשיבות והאחריות והשררה: [ברא' כד,סא] "ותקם רבקה ונערתיה, ותרכבנה על הגמלים, ותלכנה אחרי האיש; ויקח העבד את רבקה, וילך"; רבקה תקום בלשון יחיד, ומובן מאליו שנערותיה תקומנה עמה; והן הולכות אחרי האיש, אשר נדמה להן גבור חיל ובן חורין כי זו דמותו לעיניהן; אך לאמתת הדברים, בעת אשר יקחן, ויקח העבד, כי לא בשבילו הוא לוקח אלא כעבד ושליח לאדונו יקח; ועוד פעם: כפי אשר נצטוה, הוא לוקח את רבקה בלבד, וכל הבטולות לה עולות על הגמלים ממילא. והבן. והפסוק שלנו מביא דוגמא מובהקת ממנה ללמוד למקרים שונים; כי על קרבן הפסח מדובר, על הקרבן בו שחיטת האליל מקנה זכות לחרות, זכות לנחול נחלה בברית התורה. וזה פתוח לכולכם: לדור אשר בארץ ולדור אשר בחו"ל, לאזרח שאת אזרחותו קבל בירושה מן קדמא דנא, ולזה שרק הגיע לגור בנו, כולו גר (מפחד) כי איננו מכיר ורק אוהב.
אז גם כולכם עכשיו, במדבר; וגם במצב של ישובך בארץ חמדת אבות, האזרח וגם הגר, "כחקת הפסח וכמשפטו, כן יעשה" = 1597, כי יש ברית עולם בין ה' לבין כל אשר שחט את האליל, כדוגמת [מש' כט,ג] "איש אהב חכמה ישמח אביו, ורעה (ורועה) זונות יאבד הון", וענין עבודת אלילים וענין זנות קרובים המה מאוד עד כדי שאחד הם. והגר בא בדרך אתך, מצווה עמך בתיקון לבב (שמ' כו,א) "ואת המשכן תעשה", וגם עליו שורה ברכת ה' אשר אמר (ברא' כב,יז) "והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים", ועל כולכם יחד שורה כפת הברזל האלוהית אשר (דב' א,ל) "הוא ילחם לכם, ככל אשר עשה אתכם", כי באמת גם לאשר עכשיו הגיע עשה, כשעשה לך במצרים, או אתמול בדרכך הביתה. (שופ' יח,י) "והארץ רחבת ידים כי נתנה א-להים" לכל המצטרפים בשמחה לעבודת הישועה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה