יום שבת, 7 במאי 2016

אמור, עליה א, חסד בשבוע

אמור, עליה א, חסד בשבוע. ויק' כא,ח: "וקדשתו, כי את לחם א-להיך הוא מקריב; קדש יהיה לך, כי קדוש אני י-הוה מקדשכם".
שלוש בחינות של קדושה נפגשות, ומהצטרפותם למשימה אחת, נעשית קדושה בפועל, זוהרת, מכפרת, מטהרת, ומעוררת ישועות. ראשית כל, הבא לעסוק בקודש חייב טהרה וקדושה בעצמו, בהידור רב. וכשהכהן מוכן ומזומן מעצמו, מצד אחד, אתה תקדש אותו כי הוא יעבוד לטובתך בבית המקדש. וקדוש יהיה לך עוד מלכתחילה, כי ה' מקדשו לעבודתו. "וקדשתו, כי את לחם אלהיך הוא מקריב; קדש יהיה לך, כי קדוש אני י-הוה מקדשכם" = 3270; ואם תשאל על מהות לחם אלהיך, הרי לחם הוא ביתו של האדם, ומן הסתם גם ביתו כבי' של הבורא ית' השוכן בלב של האדם המתוקן; ולחם זו אשתו של האדם, ומן הסתם, גם רעייתו, אהובתו של הבורא ית' המקבלת ממנו את שפע ברכתו. [שמ' כט,כד] "ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו, והנפת אתם תנופה לפני י-הוה", בשמחה תמיד.
ובכל זאת, קדושתו הראשונה היא הבאה ממך, "כי את לחם אלהיך הוא מקריב" = 939, שהוא מעלה ריח ניחוח לה' לכפר עליך ועל ביתך, פותח צינורות (יש' נח,ד) "להשמיע במרום קולכם", מביא אותך להיות (מלא' ב,יא) "קדש י-הוה אשר אהב" בשבילים (מ"ב כג,ג) "הכתבים (הכתובים) על הספר הזה", זו התורה. ואתה הוא המצווה בעבודתו, [תהי' קיב,ו] "כי לעולם לא ימוט, לזכר עולם יהיה צדיק"; (ברא' כה,כז) "ויעקב איש תם" ללמד את הדרך בה ילך האדם לפני האלהים לכל דורות זרעו, לטוב לו בכל העולמות.
וכפי שאתה מקדש את הכהן, נגלית עליו קדושה אחרת, נשגבת הרבה יותר, קדושה מלמעלה אשר רק בזכות קדושתך תופעל עליו; קדושה המוכנה תמיד לאשר כליו יקבלו "כי קדוש אני י-הוה מקדשכם" = 1031 (שמ' כט,מה) "בתוך בני ישראל" דוקא ובכל אורחות החיים, מתבטאת (ויק' יט,לה) "במשקל ובמשורה" ובכל כללי היושר בו תנהג על פני הארץ, (ירמ' ז,כ) "ועל עץ השדה ועל פרי האדמה"; (דה"א יד,יז) "וי-הוה נתן את פחדו" בלב האדם כדי שיישר אורחותיו תמיד, כי (תהי' קיא,ה) "יזכר לעולם בריתו", ואת החסיד יקח בחסדיו הוא, (דב' לב,יא) "ישאהו על אברתו"; כי ידע האדם שמעל לכל תלאות העולם והשלטון האנושי, רק לה' המלוכה, (דניאל ד,לא) "ומלכותה עם דר ודר" (ומלכותו עם דור ודור) לעולמים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה