אמור, עליה ו, יסוד בשבוע. ויק' כד,מד: "וידבר משה את מעדי י-הוה אל בני ישראל".
עת לכל חפץ, ומועד הוא עת הנועד מראש, אשר הבחירה העצמית באשר ייעשה בו מצטמצמת, ויותר ייראה כאילו אנחנו מונהגים על ידי כח עליון; וזה נפלא, כי דוקא אותן אורות ואותם תמרורים בדרך הם אשר יובילו את פעימותנו לכיוון הישר, ישימו את דרכנו לתועלת. ובכן, לא כל אחד יודיע ויפרש את פירוט המועדים בפני העם; רק יקום "וידבר משה את מעדי י-הוה אל בני ישראל" = 1752, [שמ' לד,ח] "וימהר משה, ויקד ארצה, וישתחו"; ודוקא מתוך הנהגתו זו, מתוך הענוה והכניעה העצמית לא-להים, אין איש מלבדו שיהיה הנאמן והראוי לקבוע כבי' לעדה את מועדיה. מיד אחרי פירוט העתים הנכונים לכל דבר, יצהיר שלמה, החכם מכל אדם: [קו' ג,ט] "מה יתרון העושה באשר הוא עמל", ולפשוטו של רש"י: מה יתרון של עושה רע בכל שהוא עמל? גם הוא עתו יבא, והכל אבד - עכל"ק; ולא ישיג מבוקשו כי אם לרגע אחד חולף, וריקן ימסור את נפשו, בהגיע עתו, לחיי נצח. והרבה צרות מתעוררות דוקא מהיפוך העתים הנכונים, ובעת אשר יבין לבך את אשר גרמת משטות הדעת, [ש"ב א,יט] "הצבי (הציבי) ישראל, על במותיך חלל: איך נפלו גבורים", איך מה שנראה חזק ויציב נפל גם במלכודת עוורון לבך ונאבד, להביאך ברחמים אל ראשית הדרך בחזרה, להזדמנות לתקן את דרכיך, להמתיק, לעשות את זה טוב יותר -ואין חסדים גדולים מאלו-; (דב' ו,ג) "ושמרת לעשות" דברי א-להים חיים, לא כדוגמת המנהיגים הבדים מלבם חוק ומועד לכל דבר לפי יצרותיהם הנבזים, והם (ירמ' כג,א) "מאבדים ומפצים (ומפיצים) את צאן מרעיתי, נאם י-הוה", ולגנותם יוזכר שמם (נחמ' א,ו) "על חטאות בני ישראל אשר חטאנו לך" לעת משפט. כי אם יתקן האדם מעלליו להיות כלה נאה לפוקד את בריאתו בכל יום תמיד, (מ"א ב,יט) "ויקם המלך לקראתה וישתחו לה"; יתפלל, (ש"א ט,יז) "וי-הוה ענהו: הנה האיש אשר אמרתי אליך": הנה הוצאת את כוחך הטוב אל הפועל, הנה המתקת את הרע שנהיה ממך לעולמך, הנה נהיית האיש אשר אמרתי לך, אשר חרתתי לכך את צלמי בלבך.
כך, "את מעדי י-הוה" = 551 (ויק' י,ה) "דבר משה", ויהי (דב' לב,מח) "בעצם היום הזה לאמר" (עוב' א,יד) "ואיש אחיו לא ידחקון" כי (תהי' לז,כג) "מצעדי גבר כוננו" לתקן צדקה ומשפט (זכ' ט,טז) "על אדמתו"; ויהי (ש"ב ג,ו) "בהיות המלחמה" תגלה כי (איכה ד,יט) "קלים היו רדפינו", דב' ב,טו) "וגם יד י-הוה היתה בם", (דב' כט,כב) "באפו ובחמתו", להדפם כעלה ברוח מפניך. (דב' ט,ג) "וידעת היום" כי רק לאשר (תהי' טו,ב) "הולך תמים" לפני ה' ואינו נגש לכל אליל, (דב' ד,טו) "כל תמונה" ופסל (בכל גווניהם, מהעתיקים עד לנוצרים להטעותך כל יום), אלא רק בכל לבו (מ"א ח,כט) "אל התפלה" והמעשה הטוב לה' ולאדם, לאלו (נחמ' יא,ב) "המתנדבים" להביא ישועה לעולם (ש"ב ט,יא) "כן יעשה עבדך", הובטח מאת ה': (יח' כט,ד) "והעליתיך", (ש"א י,ח) "והודעתי לך" (מש' טז,א) "מענה לשון", (שמ' כו,ל) "והקמת" (והקמות) את מקדשי בתוכך. ואך בעתו ובמועדו כדבר ה', יקום לעבוד את אדמתו, (אסתר ה,יד) "ויעש העץ", ויעלה ביכורים קדושים, (ויק' כז,ל) "מפרי העץ, לי-הוה" בחג השבועות, בדבקותו למועדי ה', לזכות במתן תורה בעצמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה