קדושים, עליה ו, יסוד בשבוע

קדושים, עליה ו, יסוד בשבוע. ויק' כ,ח: "ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם, אני י-הוה מקדשכם".

את התולדה, היא ההוראה בפועל; ובעקבותיה מקורה, ממנה היא ניזונה: "ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם, אני י-הוה מקדשכם" = 3763; אשר באמצעות השמירה והעשיה של החוק האלוהי, ניתן לאדם להתרומם עד לתודעה מוארת ומאירה, המסוגלת לקלוט את הזהות של בוראו, ואת מהות מפעלו בהיקדשו את האדם. וכדברי הנביא: [יח' טו,טז] "נמצאו דבריך ואכלם (ואוכלם), ויהי דבריך (דברך) לי לששון ולשמחת לבבי, כי נקרא שמך עלי, י-הוה א-להי צבאו-ת"; שדבר ה' הנגלה אליו אינו כמין עול או משא כבד, אלא כאוכל ממש אליו תמיד להתאוות, כמזון המענג את הנפש וממלא את הלב שמחה; כי דבר ה', החוק האלוהי הנגלה בלב האדם, מפעיל בקרבו שם קדוש, בחינה קדושה של התגלתות מן השמים, המכונה "י-הוה א-להי צבאו-ת" = 571 המסוגלת (מש' ד,א) "לדעת בינה" לאשר רק יבקש (תהי' קיט,כז) "דרך פקודיך הבינני" (שופ' ד,יט) "כי צמאתי". וכהיגלות דבר ה' (יהו' ימ,ב) "לישראל" (שמ' יט,ג) "מן ההר לאמר", (ש"ב יז,ג) "כל העם יהיה שלום", וילכו (מ"א א,מט) "איש לדרכו" להשפיע שלום מתוך ביתו (דב' יג,ח) "ועד קצה הארץ", (יח' לד,כט) "ולא יהיו עוד אספי (אסופי) רעב" (רש"י: טמוני רעב מחמת בושת רעבון ועוני). (איכה ב,טז) "אך זה היום שקוינהו (שקוינוהו)", בו גם (תהי' צח,ח) "הרים ירננו".
הפקודה ברורה: "ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם" = 3172; [שמ' ה,יח] "ועתה, לכו עבדו, ותבן לא ינתן לכם, ותכן לבנים תתנו", כי אם רק תפעל ביושר ותלך בתמימות תמיד לפני ה', גם חומרי גלם לא תצטרך כי ה' ילחם לך ויצליח בידך, וכל אשר תניב לתת יהיה לבן צח טהור.
כי נאמר במפורש: "אני י-הוה, מקדשכם" = 591, ובאתי (שמ' כח,ג) "לקדשו, לכהנו לי" דוקא. ואם ילך בדרכי, (דה"ב כה,יא) "וינהג את עמו" בצדק, (וכוונת "עמו" היא כל אחד את אשר עמו), (ירמ' לא,יט) "זכר אזכרנו עוד", אמר ה'; (קו' ח,ה) "לא ידע דבר רע", (תהי' עח,כד) "וימטר עליהם מן לאכל" (תהי' פט,ו) "בקהל קדשים", (ש"ב יח,כז) "ואל בשורה טובה יבוא"; ודעת ה' (קו' י,יט) "יענה את הכל".