בחקתי, עליה ג, תפארת בשבוע. ויק' כו,יא: "ונתתי משכני בתוככם, ולא תגעל נפשי אתכם".
זאת תורת הישועה ברחמים, אשר נובעת מהשלום אשר אנחנו נעשה למעלה ולמטה בהנהיגנו את החיים בדרכי ה'. בני האדם עושים לה' משכן, וה' נותן את משכנו בתוכם, וכתוצאה מכך, אם נתמיד בעבודת היחוד עם בורא עולם, לא תיגעל -לא תיפלט- נפשנו מעצמותו ית' ומברכת רחמיו. כנאמר: "ונתתי משכני בתוככם, ולא תגעל נפשי אתכם" = 3215; להזהירך באשר יטעה [במ' טז,א] "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי, ודתן ואבירם בני אליאב, ואון בן פלט בני ראובן", ומכיון שלקחו את מה שלא ניתן להם, נגעלו מפני ה' ונגזר עליהם להיכרת מתוך העדה. ואם תתקנו את עצמכם להיות כלי נכון להשראת שכינת ה' עליכם, [מלא' ג,יב] "ואשרו אתכם כל הגוים, כי תהיו אתם ארץ חפץ, אמר י-הוה צבאו-ת": ארץ חפץ, מלכות מתוקנת להיות כלה נאה וחסודה, מקום מקדש ה' לתיקון עולם.
מצב בו מתקיימת ברכת ה' הנשגבת אשר אמר "ונתתי משכני בתוככם" = 1774 דורש מכל אחד לעורר את ניצוץ המשיח בקרבו, בבחינת הכתוב [במ' יב,ג] "והאיש משה ענו מאד, מכל האדם אשר על פני האדמה", ולנהוג בדרכי הקודש גם בענייני חולין, לקדש את החול, כי רק ה' [תהי' קיג,ז] "מקימי מעפר דל, מאשפת ירים אביון", ואף [תהי' קיט,פג] "כי הייתי כנאד בקיטור, חקיך לא שכחתי", כי אני מודע לאשר [מש' יא,ד] "לא יועיל הון ביום עברה, וצדקה תציל ממות", ומקדש ה' בלבי דורש שאנהג בשמחה תמיד מתוך בחירה בטוב ובחיים, בהנהגה (במ' כב,בו) "אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול", כי (יהו' ט,כה) "הננו בידך, כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו"; והכל תלוי במעשה האדם, כי הא-להים (איוב לז,ג) "תחת כל השמים ישרהו", שיושרו תקף על פני כל הארץ.
וכי תנהג כדוגמת משה רבנו בענוה גדולה לפני ה' כנ"ל, "ולא תגעל נפשי אתכם" = 1441, וה' ינהג בך בגלוי פנים ומול כל אויביך יזעם בחרון אף (אסתר ז,ח) "הגם לכבוש את המלכה עמי בבית?" ויריב ריבך ויצילך מכל אויב (אסתר ח,ה) "אשר כתב לאבד את היהודים", ואתה (תהי' נט,ב) "ממתקוממי תשגבני"; (ש"א כח,כא) "הנה שמעה שפחתך בקולך" לעשות אך טוב, ובכך יאמר ה', (יהו' ג,ז) "כי כאשר הייתי עם משה" אהיה עמך, ולא אגעלך כי גאלתיך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה