במדבר, עליה א, חסד בשבוע

במדבר, עליה א, חסד בשבוע. במ' א,טז: "אלה קריאי (קרואי) העדה, נשאי מטות אבותם, ראשי אלפי ישראל הם".

הסמכות כמידת האחריות; אך אל ישגה זה שאלו ניתנו בידו לחשוב שהוא אשר יעשה ויגרום למעשה הישועה, כי אם יבין שעליו להדריך את עדתו, להביא את נתיניו אל תודעה המסוגלת לישועה באופן שכל המכשולים נעלמים פתע כלא היו, ונוף חדש נראה לעינים, ודרכים חדשות מזדמנות לצעדיהם. "אלה קריאי העדה, נשיאי מטות אבותם, ראשי אלפי ישראל הם" = 2934; ועליהם להנהיג את העם לטוב לו, כי [מ"א ח,יט] "רק אתה לא תבנה הבית, כי אם בנך היצא מחלציך, הוא יבנה הבית לשמי". כי אם יהיה קלקול בעם, [מ"ב כא,כא] "וילך בכל הדרך אשר הלך אביו, ויעבד את הגללים אשר עבד אביו, וישתחו להם", יקום מיד הנביא, המושל, הכהן או השופט (מ"א יח,כא) "ויאמר: עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים? אם י-הוה האלהים לכו אחריו" ואל תמצאו לכם יותר תרוצים להימנע מהטוב; ויזעק לשמים לאמור [ירמ' ח,כג] "מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה, ואבכה יומם ולילה על חללי בת עמי" כי יראה את הסימנים המצטיירים מתוך הסטיה אל הרע [ברא' לז,לג] "ויכירה, ויאמר: כתנת בני, חיה רעה אכלתהו, טרף טרף יוסף". ויקום לעורר את העם בדברי תוכחה, אשר [מש' כא,ו] "פעל אצרות בלשון שקר, הבל נדף, מבקשי מות", שחוסר משמעות ותועלת עד כדי מוות יצא להיות שכרו של המשקר וגונב מהאוצרות של כולם לטובת עצמו, כי גם אותה טובה אשר ישיג אינה כי אם הבל וגסות רוח אשר תחלוף עמו מן העולם; ומדברי החכם יקום הכלל כולו [נחמ' ט,א] "וביום עשרים וארבעה לחדש הזה, נאספו בני ישראל בצום ובשקים, ואדמה עליהם", כי הבינו אשר מעלו ובגדו בכלים אשר הזמין לגאלם הבורא ית', אשר [דב' י,יח] "עשה משפט יתום ואלמנה, ואהב גר, לתת לו לחם ושמלה", ואין מה להיאבק על מה שנתון כבר בידי האדם, כי אם להיתקן בשלמות לקבלו.
ועל כן נקראים הם "ראשי אלפי ישראל" = 1173, אשר יבוא ויקהיל את העם כאמרו (יש' מח,טז) "קרבו אלי, שמעו זאת", (דה"ב י,יג) "את עצת הזקנים" אשר קנו חכמה למענכם, וישמעו לדבריהם כל העם, (דה"ב כד,יד) "ויהיו מעלים עלות בבית י-הוה"; כי [מש' כט,יא] "כל רוחו יוציא כסיל, וחכם באחור ישבחנה", שדווקא ברוחו וכוחו של הכסיל ישתמש החכם להוכיחו ולהשיבו אל המוטב, מתוך אשר ידע כי [שה"ש ו,ג] "אני לדודי ודודי לי, הרעה בשושנים", שעצם הערבות ההדדית באה בהתמסרות לרעות את הזולת ולהזינו מהכי טוב, כדוגמת ה' הוא דודי אהובי, אשר הביאני לשדה מרעה עטור כולו בשושנים.