בהר, עליה ג, תפארת בשבוע. ויק' כה,כג: "והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי".
מלך (מנהיג, שליט, שוטר, שופט) על ישראל הוא זה אשר יודע שאין הוא מולך, כי אם ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד; והוא, המלך, אינו כי אם נגיד ה', שומר חוקיו ומשפטיו על פני הארץ. כי הארץ משולה לבחינת המלכות, אשר האדם הישר יעלנה עולה לה' ככלה חסודה העולה במעלות לקראת בעלה. ומי שיחשב את עצמו לריבון, אשר בידו ליטול אדמה מן האחד כדי לתתה לזולתו, או אף להסכים כבי' למסרה לאויב תחת כל תרוץ שיהיה, ידמה לנמרוד הרשע אשר בקש לעקור אלוהות מעל פני כל הארץ. "והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי" = 3931. המלך הנאמן לה' יהיה קנאי למלכותו ויתמסר למשמרתו בפני כל בוגד וסוטה, אף אם בבנו ואם בחברו ידובר, כי לא לו אלא רק לה' המלוכה: [ש"ב טו,לא] "ודוד הגיד לאמר: אחיתפל בקשרים (בקושרים) עם אבשלום. ויאמר דוד: סכל נא את עצת אחיתפל, י-הוה", והוכחתו תיגלה משמים כי ייעשה מבוקשו; ולא ימלוך על העדה כי אם אשר צדקה ומשפט יעשה בשם ה', ולא ישתעבד לתאוות עצמו לעולם, כי לכל אזרחיו יכופף יצרו, ובזכות כך, [שמ' י,יז] "ועתה, שא נא חטאתי אך הפעם, והעתירו לי-הוה אלהיכם, ויסר מעלי רק את המות הזה", ובזכות הציבור ינצל.
וכל הניתן בידיך נועד להובילך להיתקן בטוב, "כי גרים ותושבים אתם עמדי" = 1612, על כן [איוב לא,לב] "בחוץ לא ילין גר, דלתי לארח אפתח". (ברא' יז,יג) "והיתה בריתי בבשרכם", ורק בצווי ה' (רק לפי החיוב לתקן צדקה ומשפט על פני הארץ) תצא למלחמה, ולעולם לא נגד אחיך, אז (ש"א טו,ג) "עתה לך והכיתה את עמלק" כי תזכה לישועה מהיותך טהור; (שמ' ח,יב) "נטה את מטך והך את עפר הארץ" להפעיל את נצחון הא-ל בידיך, (מלא' ג,יד) "כי שמרנו משמרתו". ולמנהיגי העם (דניאל א,יז) "נתן להם הא-להים מדע והשכל בכל ספר וחכמה", (איוב לב,ח) "ונשמת שד-י תבינם" לדעת אם ילכו בדרכיו אם לא, כנאמר: (ש"ב ז,ה) "כה אמר י-הוה: האתה תבנה לי בית?", האתה תתקן את אשר תחת ידיך להידמות חוקי הארץ לצדק האלוהי?
הערך המספרי של הפסוק השלם שלנו נמצא במקום ה546 בסדרת המספרים הראשוניים (האלו המוצקים, הבלתי שבירים ובלתי חליקים כי אם בעצמם ובהאחד), כמנין שלטון מתוקן אשר (יהו' כג,יד) "לא נפל ממנו דבר אחד" מהמופקד עליו, כי הוא (יש' מב,ג) "יוציא משפט" לעשות צדק עם כל אחיך (מ"א כ,ג) "ונשיך, ובניך הטובים" (שמ' כה,לג) "היצאים מן המנרה". (מש' א,יב) "ותמימים" (תהי' לד,יא) "ודרשי י-הוה" יגשו (דה"א כה,א) "לעבדתם", (תהי' לג,טו) "אל כל מעשיהם", (דה"א טז,יב) "ומשפטי פיהו" בפיהם, (נחמ' ט,לד) "ולעדותיך" ידבקו. והיה ח"ו (דב' טו,ט) "ורעה עינך באחיך האביון" והוא (תהי' צא,א) "יתלונן"; (ירמ' לה,יז) "ואקרא להם ולא ענו"; (יח' ט,ח) "ואפלה על פני ואזעק" לטובי עמי ולכל אשר (מש' יט,כה) "יבין דעת": (ש"א י,יד) "אן הלכתם?", לעוררם עוד. וה' יושיע (עוב' א,יד) "את פליטיו" מידי אויב (איוב לו,ז) "וישיבם (ויושיבם) לנצח" בארצו. ואנוכי, המום מול כל העוול והרשעות, (איוב יב,כה) "כשכור" (איוב ט,כא) "לא אדע נפשי"; עוד (תהי' קיט,טו) "בפקודיך אשיחה" כי ליל ויומם (תהי' כה,כא) "קויתיך".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה