בהר, עליה ב, גבורה בשבוע

בהר, עליה ב, גבורה בשבוע. ויק' כה,יז: "ולא תונו איש את עמיתו, ויראת מאלהיך, כי אני י-הוה א-להיכם".

יבהיר לנו רש"י, בשם מדרש ספרא: שלא יקניט איש את חבירו, ולא ישיאנו עצה שאינה הוגנת לו, לפי דרכו והנאתו של היועץ. ואם תאמר: מי יודע אם נתכוונתי לרעה? לכך נאמר ויראת מא-להיך: היודע מחשבות, הוא יודע. כל דבר המסור ללב, שאין מכיר אלא מי שהמחשבה בלבו, נאמר בו ויראת מא-להיך -עכל"ק. כי תיקון הלב, ענין השגת "לב טוב" = 49 לאורך ספירת העומר, הוא הביטוח היחידי אשר בידיך לרכוש על מנת שתמשיך עליך ברכה. "ולא תונו איש את עמיתו, ויראת מא-להיך, כי אני י-הוה אלהיכם" = 2683 (הערך המס' 389 בסידרת המספרים הראשוניים, כמנין "פשט" אשר לא תוציא את הפסוק ממנו למצוא לך תרוצים; כמנין "שפט", אשר תזכור כי תישפט משפט אמת על מעשיך); ומובטח להולכים בדרכו אשר [יש' מט,י] "לא ירעבו ולא יצמאו, ולא יכם שרב ושמש; כי מרחמם ינהגם, ועל מבועי מים ינהלם", [יח' טז,סב] "והקימתי אני את בריתי אתך, וידעת כי אני י-הוה". כי אני ה' א-להיכם תתנזרו מעשות רע, ובהשיב ה' את גמולך, תדע את ה' ברוב פאר רחמיו.

הכל ברור, אין מקום לסטיה, כל אברי הפאזל במקומם: "ולא תונו איש את עמיתו" = 1737, לאמור: [מש' כג,יט] "שמע אתה בני, וחכם; ואשר בדרך לבך"; ושוב יבהיר רש"י לאזנינו: מאחר שתתחכם, תוכל ללכת בדרכי לבך; כי לב חכם לא ישיאך לעבירה -עכל"ק.

ואם תראה ברעך אונאה, דע כי אין בו יראת ה', ועל כן נחתם הפסוק: "ויראת מאלהיך, כי אני י-הוה אלהיכם" = 946, שלא יהיה לך שום הפסד מטוב לבך ומלכתך בדרך ישרה, (ברא' כט,י) "ויגל את האבן מעל פי הבאר" בשבילך אף אם נראה שסתום ואין מימיו ישיגים לידיך, (שמ' יד,כז) "ויט משה את ידו על הים" ותחצהו על אדמה יבשה, על אף שרגע אחד קודם היה נראה הים סוער כחומה שלא תעבור. כי ה' (איוב לד,יב) "לא יעות משפט", ואת הירא להפר חוקיו יחון, (ש"א כג,יז) "ויאמר אליו: אל תירא" שום פחד ושום יראה אחרת, (תהי' ג,ה) "ויענני מהר קדשו סלה" כי (תהי' קיט,ל) "דרך אמונה בחרתי".