אחרי מות, עליה ו, יסוד בשבוע. ויק' יח,ו: "איש איש את כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה, אני י-הוה".
החותמת תבוא להורות על הדיבור כולו: מתוך כך שאני ה', הנאמר כאן מוטל על כל אחד, אשר "את כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה" = 2949, כי [ברא' ה,א] "זה ספר תולדת אדם, ביום ברא א-להים אדם: בדמות א-להים עשה אתו", ופרנסת האדם מן הא-להים אשר הקנה לו את דמותו וצורתו, אשר חרת את מידותיו בלב האדם כדי שהוא יוציא אותן אל הפועל. האדם, אשר דמותו כדמות הא-להים, נועד להקנות לעולמו את דמותו של העולם העליון, לקדש אותו, לעשות בו שלום. ואם זו הדרך בה תלך, תבורך גם לפנים משורת הדין, בין אם תצליח ותספיק ובין אם לא (כנאמר באבות: לא עליך המלאכה לגמור וגו'), כי [יש' מח,ט] "למען שמי אאריך אפי, ותהלתי אחטם לך, לבלתי הכריתך".
ולא תמצא אדם אשר אין לחייו תפקיד ותועלת ותכלית יחידים ומיוחדים במפעל תיקון העולם. על כן, זה כאילו כולנו כהנים, על כולנו לעבוד בקודש, ואין לעבוד בקודש כי אם בטהרה, בהתנזרות מוחלטת מכל טומאה: "איש איש את כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה" = 3571, וכפי שהאדם מסתגל כך אל האור, יגלה בבירור מה מקומו, מה החלק בעבודה המיועד לו, ויתמסר לעבוד את אדמתו בלי לחמוד את האדמה אשר לכל אחד מרעיו: [ברא' כב,ה] "ויאמר אברהם אל נעריו: שבו לכם פה עם החמור, ואני והנער נלכה עד כה, ונשתחוה ונשובה אליכם", כי תפקידכם הוא זה ותפקידנו זה, ושלכם צריך לשלנו, ושלנו צריך לשלכם. ולכל אחד מוכנים כבר כל הכלים והצידה הנדרשים להצלחת דרכו, לנצחון, לגילוי אורו, [דה"ב כו,יד] "ויכן להם עזיהו לכל הצבא מגנים ורמחים וכובעים, ושרינות וקשתות, ולאבני קלעים". לא תוכל לומר שלא עשית את שלך מחוסר אונים, מחוסר כלים, מחוסר ידע: כל הנדרש מוכן ומזומן לך, אם רק תיגע לחפשו היכן שראוי לו להימצא.
הכבוד שלך אינו כי אם גלגול של הכבוד שאתה בעצמך מקנה לזולתך. הצינורות שאתה פותח ממך והלאה הם אותם צינורות המשיבים לך את גמולך. "איש איש את כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה, אני י-הוה" = 3658, מפרט לך אחד האופנים בהם יתקיים הנאמר בכלל: [ויק' יט,ג] "איש אמו ואביו תיראו, ואת שבתתי תשמרו: אני י-הוה א-להיכם". ויעבוד האדם להוציא מהכח אל הפועל את כל הטוב אשר בחלקתו, כי (ש"א ל,כב) "לא נתן להם מהשלל אשר הצלנו, כי אם איש את אשתו ואת בניו", כי אם לכל אחד לפי גדולתו והדר מפעלו.
החותמת תבוא להורות על הדיבור כולו: מתוך כך שאני ה', הנאמר כאן מוטל על כל אחד, אשר "את כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה" = 2949, כי [ברא' ה,א] "זה ספר תולדת אדם, ביום ברא א-להים אדם: בדמות א-להים עשה אתו", ופרנסת האדם מן הא-להים אשר הקנה לו את דמותו וצורתו, אשר חרת את מידותיו בלב האדם כדי שהוא יוציא אותן אל הפועל. האדם, אשר דמותו כדמות הא-להים, נועד להקנות לעולמו את דמותו של העולם העליון, לקדש אותו, לעשות בו שלום. ואם זו הדרך בה תלך, תבורך גם לפנים משורת הדין, בין אם תצליח ותספיק ובין אם לא (כנאמר באבות: לא עליך המלאכה לגמור וגו'), כי [יש' מח,ט] "למען שמי אאריך אפי, ותהלתי אחטם לך, לבלתי הכריתך".
ולא תמצא אדם אשר אין לחייו תפקיד ותועלת ותכלית יחידים ומיוחדים במפעל תיקון העולם. על כן, זה כאילו כולנו כהנים, על כולנו לעבוד בקודש, ואין לעבוד בקודש כי אם בטהרה, בהתנזרות מוחלטת מכל טומאה: "איש איש את כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה" = 3571, וכפי שהאדם מסתגל כך אל האור, יגלה בבירור מה מקומו, מה החלק בעבודה המיועד לו, ויתמסר לעבוד את אדמתו בלי לחמוד את האדמה אשר לכל אחד מרעיו: [ברא' כב,ה] "ויאמר אברהם אל נעריו: שבו לכם פה עם החמור, ואני והנער נלכה עד כה, ונשתחוה ונשובה אליכם", כי תפקידכם הוא זה ותפקידנו זה, ושלכם צריך לשלנו, ושלנו צריך לשלכם. ולכל אחד מוכנים כבר כל הכלים והצידה הנדרשים להצלחת דרכו, לנצחון, לגילוי אורו, [דה"ב כו,יד] "ויכן להם עזיהו לכל הצבא מגנים ורמחים וכובעים, ושרינות וקשתות, ולאבני קלעים". לא תוכל לומר שלא עשית את שלך מחוסר אונים, מחוסר כלים, מחוסר ידע: כל הנדרש מוכן ומזומן לך, אם רק תיגע לחפשו היכן שראוי לו להימצא.
הכבוד שלך אינו כי אם גלגול של הכבוד שאתה בעצמך מקנה לזולתך. הצינורות שאתה פותח ממך והלאה הם אותם צינורות המשיבים לך את גמולך. "איש איש את כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה, אני י-הוה" = 3658, מפרט לך אחד האופנים בהם יתקיים הנאמר בכלל: [ויק' יט,ג] "איש אמו ואביו תיראו, ואת שבתתי תשמרו: אני י-הוה א-להיכם". ויעבוד האדם להוציא מהכח אל הפועל את כל הטוב אשר בחלקתו, כי (ש"א ל,כב) "לא נתן להם מהשלל אשר הצלנו, כי אם איש את אשתו ואת בניו", כי אם לכל אחד לפי גדולתו והדר מפעלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה