מצורע, עליה ג, תפארת בשבוע. ויק' יד,לב: "זאת תורת אשר בו נגע צרעת, אשר לא תשיג ידו בטהרתו".
רק את עצמך תראה כשתחפש את סיבות נפילתך בצרעת, תהיה כמעולף מול האתגר לתקן את אשר פגמת, ותדע שרק מה' הישועה, כי "זאת תורת אשר בו" = 1923 אשר שקע (יח' טז,נב) "בחטאתיך אשר התעבת מהן", אשר נהיית עבה, גס, אטום עד כדי תועבת נשמתך, ואז תתחנן ולבך כלה בבכי: [תהי' פו,טז] "פנה אלי וחנני, תנה עזך לעבדך, והושיעה לבן אמתך", כי [תהי' קיט,קכג] "עיני כלו לישועתך ולאמרת צדקך"; ומגודל הכמיהה ישוב ויתחנן בכל רגע: [איכה ה,כ] "למה לנצח תשכחנו, תעזבנו לארך ימים?".
כי הדברים באים בשקיפות, להיות ברורים לעיניך. סטית מדרך המלך, ומצאת את עצמך בחסרון כל אשר בדרך המלך לא חסר. מקרה "אשר בו נגע צרעת, אשר לא תשיג ידו בטהרתו" = 3279, שאין לו ממון לשלם על הקרבנות הנדרשים לטהרתו, וזה נפלא מאוד כי באמת לא חסר מאומה לעולם כי הכל מאת ה' ורחבה ידו, [ברא' א,כד] "ויאמר א-להים: תוצא הארץ נפש חיה למינה, בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה, ויהי כן" ללא כל מכשול אף ללא התערבות האדם; ואם גם בגופו לקה חו"ח, גם צריך רק לזכות לעת רצון [יש' כט,יח] "ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר; ומאפל ומחשך, עיני עורים תראינה". והשלום תמיד ישיג. וכאשר "לא תשיג ידו בטהרתו" = 1386 יבין אשר הוא כאילו (דה"ב לב,ל) "סתם את מוצא מימי גיחון העליון", המעין העלום אשר סתם יחזקיהו מפני המצור על ירושלים, ובנביעתו מחדש מתחת לקדש הקדשים בהר הבית תצאנה לאור מפתחות הגאולה (לפי דברי האר"י). והוא נסתם, ויד האדם אינה משגת לפתחו כי אם בערבות הדדית, כולם ביחד באגודה אחת, (שמ' יא,ב) "וישאלו איש מאת רעהו" ויחדיו יתקנו את מעלליהם להיות נכונים לגאולה. על כן, [תהי' לד,יב] "לכו בנים, שמעו לי: יראת י-הוה אלמדכם", והיא תפעל רק חסדים עבורכם: [שמ' טו,ו] "ימינך י-הוה נאדרי בכח, ימינך י-הוה תרעץ אויב".
כי תראה את הנולד, ותמצא כבר אצלך, בבית אשר אתה בונה ובגן עליו אתה שומר, כי "זאת תורת אשר בו נגע צרעת" = 2806: [ברא' ב,ט] "ויצמח י-הוה א-להים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל, ועץ החיים בתוך הגן, ועץ הדעת טוב ורע". ורק תמים תהיה עם ה' א-להיך, לטוב לך ולאשר לך כל הימים.
כי הדברים באים בשקיפות, להיות ברורים לעיניך. סטית מדרך המלך, ומצאת את עצמך בחסרון כל אשר בדרך המלך לא חסר. מקרה "אשר בו נגע צרעת, אשר לא תשיג ידו בטהרתו" = 3279, שאין לו ממון לשלם על הקרבנות הנדרשים לטהרתו, וזה נפלא מאוד כי באמת לא חסר מאומה לעולם כי הכל מאת ה' ורחבה ידו, [ברא' א,כד] "ויאמר א-להים: תוצא הארץ נפש חיה למינה, בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה, ויהי כן" ללא כל מכשול אף ללא התערבות האדם; ואם גם בגופו לקה חו"ח, גם צריך רק לזכות לעת רצון [יש' כט,יח] "ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר; ומאפל ומחשך, עיני עורים תראינה". והשלום תמיד ישיג. וכאשר "לא תשיג ידו בטהרתו" = 1386 יבין אשר הוא כאילו (דה"ב לב,ל) "סתם את מוצא מימי גיחון העליון", המעין העלום אשר סתם יחזקיהו מפני המצור על ירושלים, ובנביעתו מחדש מתחת לקדש הקדשים בהר הבית תצאנה לאור מפתחות הגאולה (לפי דברי האר"י). והוא נסתם, ויד האדם אינה משגת לפתחו כי אם בערבות הדדית, כולם ביחד באגודה אחת, (שמ' יא,ב) "וישאלו איש מאת רעהו" ויחדיו יתקנו את מעלליהם להיות נכונים לגאולה. על כן, [תהי' לד,יב] "לכו בנים, שמעו לי: יראת י-הוה אלמדכם", והיא תפעל רק חסדים עבורכם: [שמ' טו,ו] "ימינך י-הוה נאדרי בכח, ימינך י-הוה תרעץ אויב".
כי תראה את הנולד, ותמצא כבר אצלך, בבית אשר אתה בונה ובגן עליו אתה שומר, כי "זאת תורת אשר בו נגע צרעת" = 2806: [ברא' ב,ט] "ויצמח י-הוה א-להים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל, ועץ החיים בתוך הגן, ועץ הדעת טוב ורע". ורק תמים תהיה עם ה' א-להיך, לטוב לך ולאשר לך כל הימים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה