יום ראשון, 28 בפברואר 2016

ויקהל, עליה ג, תפארת בשבוע

ויקהל, עליה ג, תפארת בשבוע. שמ' לו,ז: "והמלאכה היתה דים לכל המלאכה, לעשות אתה, והותר".
שתי מלאכות, הראשונה לשירות השניה. מהידור הראשונה, תתפאר ושתשבח תולדתה. המלאכה הראשונה, הבאת כל החומרי גלם הנדרשים לבניית המשכן וכליו, נעשתה בהגזמה, בהפרזה. "והמלאכה היתה דים לכל המלאכה, לעשות אתה, והותר" = 2591, ויש סגולה עצמתית בעשיה שכזו, מעבר להתחיבות, בשטותא דקדושה כלשון החסידות. כל פרוטה שאני מוסיף לצדקה מעבר לסכום המוציא אותי מידי חובה, יש לה ערך פי הרבה יותר גדול וגבוה מזה של כל אשר נתתי מפאת חובה. וכן בכל דבר, זה הכלל: אשר התמסרות בהידור יתר על המידה תעלה מעלה מעלה ותבקע רקיעים. [ש"א א,יב] "והיה כי הרבתה להתפלל לפני י-הוה, ועלי שמר את פיה", ומתפללת חנה יתר על המידה, ובקשתה נענית בנס גדול. וכן, בתמימותו של הנביא: [ירמ' א,יא] "ויהי דבר י-הוה אלי לאמר: מה אתה ראה, ירמיהו? ואמר: מקל שקד אני ראה"; ומתוך הפשטות וההכנעה, יראה הוא לא רק מה שהולך להיות, אלא אשר שוקד ה' לבצע גזרתו. ושוב בנביא המתבטל עד כדי שהוא נמשל לעלה נדף, [יח' מג,ה] "ותשאני רוח ותבאני אל החצר הפנימי, והנה מלא כבוד י-הוה הבית": כפי שהצטמצם והתבטל בעצמו עד לכמעט ואינו, כבוד ה' נראה לעיניו בגדולתו והדרו.
והענין הוא שלא הביאו חומרים רק לעשות את המלאכה, אלא "לעשות אתה, והותר" = 1829, מעשה שייקנה לך כח עד אשר [מיכה ה,ח] "תרם ידך על צריך, וכל איביך יכרתו", לדעת ולהפיץ בגוים (דב' יא,ב) "את מוסר י-הוה א-להיכם, את גדלו, את ידו החזקה", לפתוח עת רצון לישועה.
כי את המעשה אשר עשו בך שהביאו "והותר" = 617, (מ"ב יז,לד) "עד היום הזה הם עשים", עד היום הוא בולט לעיני הנשמה בזיו הנדמה (דניאל יב,ג) "כזהר הרקיע", ומורה לישר לבב (חב' ג,ו) "הליכות עולם" גם לו ולגם (תהי' קט,יא) "לכל אשר לו", לזכותו ולשגבו עד התהוו איש (דב' לד,י) "אשר ידעו י-הוה", ויברכהו גם מפי (שופ' ח,כא) "גבורתו".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה