יום שלישי, 23 בפברואר 2016

כי תשא, עליה ד, נצח בשבוע

כי תשא, עליה ד, נצח בשבוע. שמ' לג,כא: "ויאמר י-הוה: הנה מקום אתי, ונצבת על הצור".
העולם העליון וצבאיו, העולם התחתון ויושביו, המנהיג הצדיק (והמקדש, והשבת) באמצע, להביא את החוק האלוהי לידי יישום והגשמה בחיי האדם.
והנה איך זה יפעל, אשר יאמר ה' אל משה: "הנה מקום אתי" = 657, הוא המקום ממנו תאסוף (קו' יב,י) "דברי אמת" המיועדים (ויק' כה,לח) "להיות לכם לא-להים", שתספר לכל העדה (ירמ' מ,יג) "מה אתה ראה", ותהיה לפניהם (יש' מה,יט) "מגיד מישרים". (יח' יג,כג) "וידעתן כי אני י-הוה", (דה"א יז,כד) "א-להים לישראל". (שמ' טו,כה) "וימתקו המים", (במ' ה,ג) "ולא יטמאו את מחניהם" עוד.
אך מקומך, מקום החסיד הצדיק, אינו שם במרומים אצל ה'. משם תשאב את האור הנכון לתקן את העולם בדרכי נועם, "ונצבת על הצור" = 949, במקום הכי חשוף לעיני כל (במ' לג,ו) "אשר בקצה המדבר", בין התודעה הירודה של העבדים לבין התודעה החדשה של בני חורין, בין תודעת העדר לבין תודעת ההדר, (ברא' י,ח) "להיות גבור בארץ". (ש"א יב,כ) "ועבדתם את י-הוה"; (שמ' יז,ד) "ויצעק משה אל י-הוה לאמר": (נחמ' ט,יט) "ואתה ברחמיך הרבים", ראה את עמך ורעהו.
והנה, "ויאמר י-הוה: הנה מקום אתי, ונצבת על הצור" = 1889. מעל ראשי הבורא ית', [תהי' לג,יד] "ממכון שבתו השגיח אל כל ישבי הארץ"; [תהי' סט,ל] "ואני עני וכואב; ישועתך א-להים תשגבני". מהחיבור המשולם והמתוקן בין עליונים ותחתונים, מהחיבוק של הבורא בבריאה השבה אליו, מחיבוק הבעל באשתו, ישוב ויבין ויצהיר המנהיג: (דה"ב לו,כג) "כל ממלכות נתן לי י-הוה א-להי השמים", ולא אמלוך על פני הארץ כי אם לישם עליה חוקי שמים, להעלות את הכלה עדי החתן, לגלות את השכינה בזיו זיו הדרה ויופיה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה