יום חמישי, 18 בפברואר 2016

תצוה, עליה ו, יסוד בשבוע

תצוה, עליה ו, יסוד בשבוע. שמ' ל,מה: "ושכנתי בתוך בני ישראל, והייתי להם לא-להים".
אתה תתקן לעצמך מקדש, ובפתחו מזבח, ועל המזבח תעלה עולת תמיד. כוונת תמיד, כפי שלמדנו, אינה ענין של עשיית תנועה אחת שתעמוד לנצח בתקפה; אלא שהיא ענין של התמדה: עולת תמיד כל בוקר וכל ערב נעשית חזקה שהעולם רגיל לה כמו שהעולם רגיל לעליית השמש לעת שחר, כדוגמת נצח ממש, לפי מידת המשכן שבלבך. עולת תמיד עולה מתוכך לעשות ריח ניחוח במרומים; ומהמרומים ירד כביכול הבורא ית' בכל הדר רחמיו עדיך לפי עקבות עשן העולה, "ושכנתי בתוך בני ישראל, והייתי להם לא-להים" = 2449, והגילוי האלוהי משתקף באופן מוחשי גם כלפי חוץ: [תהי' מד,ח] "כי הושעתנו מצרינו, ומשנאינו הבישות".
ה' הריח כביכול את הריח הניחוח, "ושכנתי" = 786, כי קראת לי (ברא' יט,כח) "והנה עלה קיטר הארץ", המים הנקביים של הבריאה המתאדים לעלות עד השמים להחיות בהודם (ברא' א,ז) "את הרקיע", לעורר את (מש' כא,לא) "התשועה" כאשר (שמ' כ,יח) "דברתי עמכם", לברך את הארץ ולברך (יח' לב,טו) "את כל יושבי בה". רק (תהי' סב,ט) "שפכו לפניו לבבכם", עשו חלל בלב ריק מכל זולתו, רעו אותו וגדלו אותו. יעורר כל אדם במפעליו עת רצון לבקש (שה"ש ג,יא) "שמחת לבו". והשכינה תשרה דוקא "בתוך בני ישראל" = 1031 כי (יהו' א,ו) "תנחיל את העם הזה" תורת ה', (יח' ג,יד) "ורוח נשאתני" עד תודעת אמת, והנה שלום, כי ה' (תהי' קיא,ה) "יזכר לעולם בריתו" להפעילו.


ושכנתי בתוכם, אמר ה', "והייתי להם לא-להים" = 632, רק (במ' יד,יח) "ארך אפים ורב חסד"; (תהי' סו,י) "כי בחנתנו א-להים" והביא עלינו נסיונות, ויקום האדם (מ"א ח,נד) "להתפלל אל י-הוה" ביושר, (מ"א יב,לג) "ויעל על המזבח להקטיר", ויתגלה ה' מתוכו באשר יקרה עמו, כי (מיכה ז,יט) "ישוב ירחמנו". והנה א-להים, הוא מידת הדין והגבורה, נמתק לרחמים גדולים כי בלבך הכינות לו משכן. (תהי' סח,לג) "שירו לא-להים" (דב' כט,כב) "אשר הפך י-הוה" (שמדת הדין המכונה א-להים הפך לחסד גמור המכונה י-הוה), המאיר פנים לאוהביו בכל דור.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה