יום שבת, 13 בפברואר 2016

תצוה, עליה ב, גבורה בשבוע

תצוה, עליה ב, גבורה בשבוע. שמ' כח,כט: "ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש, לזכרן לפני י-הוה תמיד".
הכהן הגדול נכנס, נגש, אל המקום האסור לכל העם מפאת קדושתו. לא מכח עצמו יכנס, כי אם מכח העדה כולה אשר שלחהו. הכהן ממשיך רחמי שמים אל הארץ: רחמים המקבלים ביטוי ברבוי הטוב, ורחמים המקבלים בטוי בהגבלת הרע: "ונשא אהרן את שמות בני ישראל" = 2363, לחדש את הברית לפיו [תהי קד,ט] "גבל (גבול) שמת בל יעברון, בל ישבון (ישובון) לכסות הארץ". וכל העדה עמו, כי את "שמות בני ישראל" = 1349 הוא נושא, כי רק (זכ' ו,טו) "והיה אם שמוע תשמעון" בקול ה', והחזיקו כל יום (דה"ב כד,יח) "את בית י-הוה א-להי אבותיהם", אז יאזין ה' לקול העדה השלמה, [תהי' קיט,פז] "כמעט כלוני בארץ, ואני לא עזבתי פקדיך", ותקום להם הישועה ברחמים.
ואת כל עדת משלחיו יקח אתו, "בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש" = 1383 נצב לפני ה', (דב' כט,יד) "כי את אשר ישנו פה" (הטורח להיות חלק בכפרה ובכלל בקודש) הוא מזכיר, להתחנן לפני ה': (תהי' לג,יט) "אל תחרש, כי גר אנכי עמך", כי רק לך הארץ ומלואה; ויאסוף את התשובה והדמעה והזעקה של כל אחד ואחת בעדה (יח' ד,ט) "ונתתה אותם בכלי אחד" ובאגודה אחת לפני ה', אשר ישיב: (תהי' נ,כא) "והחרשתי, דמית", נראה לך היה שאינני מדבר עמך, מכיון שאזניך לא שמעו ועיניך נמנעו מראות, (שופ' י,יג) "ואתם עזבתם אותי", ועתה הכפרה בידיכם.
שמות השבטים יהיו על החושן "לזכרן לפני י-הוה, תמיד" = 957 (והרי יודעים אנחנו שכוונת "תמיד" זה בהתחדשות תדירה ומתמדת), להודות (דב' כג,ח) "כי גר היית בארצו" ועודך, ופיקדון בידיך (יש' כד,כג) "בהר ציון ובירושלם" כי תנהג אך בצדק וכי (שמ' כג,ו) "לא תטה משפט אבינך"; (יש' מט,כה) "ואת בניך אנכי אושיע". כי (קו' ח,יז) "את כל מעשה הא-להים" נתן בידי האדם (קו' ז,ח) "מראשיתו", למען יקומו (מש' כח,ז) "נוצר תורה" (יש' מא,כ) "וקדוש ישראל" (ירמ' לה,יא) "ונאמר: באו ונבוא ירושלם", בואו נהיה בבחינת ירושלים לחבר העולמות; הבה נזכך ונקדש את העולם העבה ונביאו בחזרה עד הנעלם לעינו, ונשיר לכה דודי לקראת כלה, ופני שבת נקבלה.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה