יום שישי, 20 בנובמבר 2015

ויצא, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע

ויצא, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. ברא' לב,ב: "ויעקב הלך לדרכו, ויפגעו בו מלאכי א-להים".
יש ברית בין יעקב ללבן. לבן ואנשיו חוזרים הביתה, "ויעקב הלך לדרכו" = 503, אותה דרך המתוארת מתוך אשר (דה"א א,כז) "אברם הוא אברהם", הזה הנראה איש חולין הוא באמת איש קדוש, זה שנראה ערירי בארץ עובדי גילולים הוא באמת אב להמון גוים היורש ומוריש לזרעו את ארץ ישראל. יעקב הולך כשהוא עצמו (דה"א ט,יא) "בית הא-להים", וכח (תהי' ק,ה) "אמונתו" יפתח שערים למען (תהי' יט,ג) "יחוה דעת", יאחז בצבאות שמים לקבל הנהגה ישרה אל תוך המציאות, וכל אשר לו (יש' מט,י) "לא ירעבו ולא יצמאו" כי אם ילכו בשלום, (יש' מא,כ) "למען יראו וידעו" כל הגוים דרך ה' אשר ילך בה האדם הישר. מספיק שיצא לדרך, "ויפגעו בו מלאכי א-להים" = 370 הבאים לעזרתו, מלאכי ארץ ישראל אשר יובילו אותו (מ"ב א,ט) "עד הר הא-להים" מוגן וניזון על ידיהם כי (ברא' כד,כז) "בדרך נחני י-הוה" ואני (קו' ה,ג) "שלם" בכל הטוב הקם לי, כי ייאמר עלי (מ"ב ב,כא) "ויצא אל מוצא המים", שבלי ספקות והרהורים פשוט קם בדבר ה' והלך אל מקור מים חיים, אל מקור התורה והחסדים, ויודע שדוקא מלאכים נמנו לשרתו ובטחונו מלא בה'.
 כל מסע חיי האבות בא ללמדנו ולהדריך אותנו לחיינו; לפתוח שערי תודעה אל מציאות מתוקנת אשר מפעלנו על הארץ מחבר אותנו אל מקורה בשמים. "ויעקב הלך לדרכו, ויפגעו בו מלאכי א-להים" = 873 , ואמנם היתה לפניו עוד דרך ארוכה עד שיגיע לגבולות הארץ, כבר באו ללוותו המלאכים העליונים המופקדים על ארץ הקודש, (מ"ב ו,כג) "לבוא בארץ ישראל" יחד עמו. כי יאמר ישראל (תהי' פח,יד) "אליך י-הוה שועתי", (דה"ב כא,יד) "ויעשו עשי המלאכה" הם המלאכים את כל הנדרש להצליח בדרך הנראית מלאה סכנות; (ברא' מה,יב) "והנה עיניכם ראות" אשר (תהי' כא,יד) "נשירה ונזמרה" לה' (תהי' קמ,ח) "עז ישועתי" הנותן (תהי' עד,ט) "אותתינו" בנסים מפורסמים לעיני כל עד כדי לחם משמים (נחמ' ט,טו) "ומים מסלע הוצאת להם". אז ישכילו הישרים (תהי' כב,כח) "וישבו אל י-הוה כל אפסי ארץ", כל אלו המסוגלים לבטל את עצמם אל מול האמת, לכבות את להבות התאוה העצמית לכבוד כמיהה עצמתית לגאולה, וימצאו דוקא את ה', את החסד העליון שורה עליהם, לתת בידם הארת עולם.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה