ויצא, עליה ו, יסוד בשבוע

ויצא, עליה ו, יסוד בשבוע. ברא' לא,יז: "ויקם יעקב, וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים".

יעקב הבין בעצמו שתמה תקופת שהותו בבית לבן. קבל ברכת ה' לשוב אל ארץ כנען, ונמלך בנשיו לעשות כן. מגיעה כעת שעת המעשה: "ויקם יעקב" = 338, ובעקבות אותה קימה הוא (ויק' טז,י) "יעמד חי לפני י-הוה", בגשמיות וברוחניות. וראו אותו שקם (שופ' יא,לה) "לשוב" אל ארץ אבותיו, וידעו כל הגוים (דה"א כב,יח) "הלא י-הוה א-להיכם עמכם" ובטחונכם אחוז (תהי' קמח,א) "במרומים". "וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים" = 1787, לא סתם ירכיב או יסדר אותם אלא שישיא אותם, ירומם אותם; על כן ירומם אותך ה', (ברא' כח,ד) "ויתן לך את ברכת אברהם" לעמוד לך למגן חסדים כל הימים. שם "את בניו ואת נשיו על הגמלים" = 1470, בדרך של כבוד, (דב' יג,ד) "לדעת הישכם אהבים את י-הוה א-להיכם", כי בזכות האהבה הגענו עד הלום, ובחסדים גדולים (ש"ב ה,כ) "פרץ י-הוה את איבי לפני כפרץ מים", הנותנים חיות או מכלים כל חי, לפי אשר יהיה רצון בוראם.

הרכיב את משפחתו "על הגמלים" = 228, להודיע בשמחה (יהו' ב,יח) "הנה אנחנו באים" אל ארץ נחלתנו, כי (ש"א ד,ז) "בא א-להים אל המחנה" ועמו (מש' יא,ל) "עץ חיים" היא התורה; ואז כולם (שופ' ה,ב) "ברכו" את (תהי' עו,ז) "א-להי יעקב", וקבלו אשר מן השמים (תהי' עח,ל) "אכלם בפיהם", וכל דרכיהם על פני הארץ הנם כלפי שמים.

סך הכל, שתי פעולות מכריעות: "ויקם יעקב, וישא" = 655, לשאת בתוכו את "הקדוש ברוך הוא" (אשר משול לספירת התפארת, מידת יעקב עצמו), להקים זרע של "צדיקי אמת" אשר יובילו בעתו את העולם לתיקונו. כי הכל ממש, (ירמ' יח,ו) "הנה כחמר ביד היוצר"; ואם רק תשכיל לשמור (דב' ד,ו) "את כל החקים האלה", (יח' לח,טו) "ובאת ממקומך", מהתודעה הכוזבת אל התודעה הגאולית, ותשמע את הכרוז הקורא (איוב טז,ג) "הקץ לדברי רוח", ותהיה תמיד (יש' לג,טו) "הלך (הולך) צדקות", אז תתפקח לגלות כי [תהי׳ קיח,ח] "טוב לחסות בי-הוה מבטח באדם", כדברי התניא (פ' ל"ה) שהחכם "עיניו בראשו": (דב' ל,יד) "כי קרוב אליך הדבר מאד", ורק צריך את האומץ לקום, להשיאו לסימן קנין, להביאו למעשה.