יום שלישי, 15 בספטמבר 2015

וילך, עליה ד, נצח בשבוע

וילך, עליה ד, נצח בשבוע. דב' לא,יב: "הקהל את העם, האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך, למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את י-הוה א-להיכם, ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת".
גדול כח האיחוד. גדול כח היחוד הבא לידי שלום, ומרבה אור עד להפוגת החושך, מרבה טוב עד לכריתת הרע, ויתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם. פלשתים מהוים סמל לפלישה, להסגת גבול, לטומאת חמס בשערי ישראל (וכן עד עצם היום הזה, כשהפולשים החפצים להשמיד את ישראל חו"ש מכנים את עצמם "פלשתינים" מלשון פלשתים).
מה כחו של איחוד כל קהל ישראל, אנשים ונשים וטף, והנכרי אשר הוא גר תושב בארצך (וקבל על עצמו את ז' המצוות החלות על כל האנושות), והבא והתגיר והצטרף לקהל ישראל בשלמותו! כאשר יש בישראל הנהגה המסוגלת לאחד את כולם להקשיב אל דברי התורה המאירים ומתוקים, ומתמלאים יראת הכבוד והרוממות לפני ה', ומתקנים את דרכיהם להוציא את התורה מכח הדברים הנאמרים אל פועלה בעולם המעשה, אז אין עוד תחיה לרע בכלל והוא יכרת מן העולם. וזו הנוסחה האמתית, המושלמת, למערכות ישראל, להביא גאולה לעולם.
כדברי דוד בן ישי אל גלית הפלשתי, כשניגש אליו לנצחו, והבדיל את עצמו ממנו לאמור אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון, ואנכי בא אליך בשם י-הוה צבאו-ת, א-להי מערכות ישראל, אשר חרפת; ואין עם דוד כלי זין כלל מלבד הקלע בילקוט הרועים שלו וכמה אבנים, מול הענק האכזר חמוש כל. ויוסיף ויאמר, בפסוק היחיד בתנ"ך אשר שוויו 7617 מלבד הפסוק שלנו: [ש"א יז,מו] "היום הזה יסגרך י-הוה בידי והכיתיך, והסרתי את ראשך מעליך, ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמים ולחית הארץ, וידעו כל הארץ כי יש א-להים לישראל". וכל העם נקהלים סביב, כולם בלב אחד ביחד עם שאול מלכם, ועוד יוסיף דוד לצוות: וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יושיע ה' כי לה' המלחמה, ונתן אתכם בידנו. "בידנו" כתוב, בלשון יחיד, ביד המאוחדת של כולנו. "בידנו" = 72, כמנין "חסד" המתבטא בגבורה אדירה להשיב את עולמנו למוטב.
משם, "הקהל את העם, האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך" = 2905, אליכם ידבר הבורא ית' לאמור: [יש' מא,ח] "ואתה ישראל עבדי, יעקב אשר בחרתיך; זרע אברהם אהבי". כי תאחד את העם, את האומה, את המשפחה, את עצמך ללכת בתמימות לפני ה' ולקבל תורתו, "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את י-הוה א-להיכם, ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת" = 4712: [מ"א ח,נו] "ברוך י-הוה אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דבר; לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו". ומה לנו להיות כגלית הרשע הסומך בכוחו ועוצם ידו ובכלי המלחמה, כאשר השלום מוכן ומזומן לנו מפי ה' כל הימים?





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה