יום שישי, 28 באוגוסט 2015

כי תצא: דברי נבואה להפטיר

כי תצא: דברי נבואה להפטיר: [יש' נד,ה] "כי בעליך עשיך, י-הוה צבאו-ת שמו; וגאלך קדוש ישראל, א-להי כל הארץ יקרא".
כאשר יבעל איש את אשתו לפרות חיים מרחמה, כן יבעל הבורא את הנברא, ובזאת יגשים וישלים אותו. מעת הבעילה, יוכר הוא כבעלה, והיא תכירנו ותקבלנו עמה. כשהכלה היא ישראל, דהיינו הקהל המחזיק את ברית התורה לתקן עולם בו, אז בועלו, העושה ומייחד אותו, הוא בבחינת ה' צבאו-ת, המקנה לאדם את כלי המעשה לעשות צדקה ומפשט בעולם. "כי בעליך עשיך, י-הוה צבאו-ת שמו; וגאלך קדוש ישראל, א-להי כל הארץ יקרא" = 3147, כי [ירמ' טז,יט] "י-הוה עזי ומעזי ומנוסי ליום צרה, אליך גוים יבאו מאפסי ארץ, ויאמרו: אך שקר נחלו אבותינו; הבל, ואין בם מועיל".
ה' צבאו-ת (שמ' ג,טו) "זה שמי לעלם" (= 532), דהיינו לכל העולם בבחינת נצח והוד (כלי המעשה לשלוט על הזמן והמקום), הוא "בעליך, עשיך" = 532, הקובע (ברא' כו,כד) "כי אתך אנכי", ויצוה למלאכיו לעת צרכך (שמ' ב,כ) "קראן לו ויאכל לחם". (מ"א כב,יב) "ונתן י-הוה" (דה"ב א,יח) "למלכותו", זאת אומרת לכלה שלו (מש' ל,כג) "כי תבעל (תיבעל)" לו, את הארת (תהי' ז,יח) "שם י-הוה עליון", ובשכינתו (תהי' קמז,יח) "ישב (מלשון להשיב) רוחו". ואנכי (תהי' קיח,יז) "לא אמות כי אחיה".
אז למען הכיר אותו: "בעליך עשיך, י-הוה צבאו-ת שמו" = 1403, המכריז בכל עת כי (ברא' לא,מג) "הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני"; (יש' ב,ג) "ואמרו: לכו ונעלה אל הר י-הוה, אל בית א-להי יעקב", (יש' כז,יג) "והשתחוו לי-הוה בהר הקדש". כי אם יקבל כל אדם לפי כבודו (שמ' כא,ל) "ככל אשר יושת עליו" מן השמים, [ברא' כז,כו] "ויאמר אליו יצחק אביו: גשה נא ושקה לי, בני", והוא יעלה ביראה את מימיו הם מעשיו הטובים כעולה תמימה, יואר מן המרומים לקרוא לכל אחיו: (יש' סו,י) "שמחו את ירושלם וגילו בה", (ירמ' ה,א) "וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה" (תהי' טז,יא) "ארח חיים, שבע שמחות" שיתגלו בעקבות (במ' יט,יז) "שרפת החטאת", לאחר הכפרה והטהרה. (דה"א כח,ח) "ועתה, לעיני כל ישראל, קהל י-הוה", לעיניהם ובגלוי יעלו בסולם אל תודעה חדשה, תודעה של "קהל י-הוה" = 161 (ערך המילוי הגדול של שם אהי-ה בנצח), (דב' ד,ד) "הדבקים" במשימה (ויק' ז,לה) "לכהן לי-הוה" בעולם (מ"א יח,לה) "סביב למזבח" (ד"א כט,יג) "ומהללים"(איוב יא,י) "ויקהיל" ה' אותנו (במ' כז,יז) "כצאן", (איוב טו,ט) "ולא נדע" כי לנו (מ"א יח,לה) "מלא (מילא) מים". ואין מים אלא תורה, כדברי דורשי רשומות בגמרא בבא קמא פב ע"א, והמים מחיים את האדם, וכדברי הבריתא בשם רבי בנאה בגמרא תענית ז,א: כל העוסק בתורה לשמה, תורתו נעשית לו סם חיים.
כל ענין הגאולה שלך היא גאולת כל הארץ. מטבע הדברים, זה שאתה תינשא כבי' ותיבעל על ידי הבורא, תכליתו כי שם ה' יהיה שגור בפי יושבי תבל, עד אשר יהיה ה' בגלוי ובמודע "אלהי כל הארץ" = 392 אשר לא רק (דב' א,כח) "בשמים" מושבו, (שמ' לב,ו) "וישכימו" כל העמים (מ"א יח,לט) "ויאמרו: י-הוה הוא הא-להים", אשר צוה (יהו' כג,א) "מימים רבים" (יואל ב,יב) "שבו (שובו) עדי", ולא יהיה (עמוס ד,ו) "בכל עריכם" מקום (תהי' קו,לח) "לעצבי כנען". (נחמ' ב,ד) "ויאמר לי המלך" כי (מש' כט,כב) "איש אף" (מש' יג,יז) "יפל (יפול) ברע", בעוד (מש' כט,ג) "איש אהב חכמה" (עמוס ג,ד) "וטרף אין לו", יבקש (יש' י,יב) "רום עיניו" את אשר (ברא' יח,יט) "הביא י-הוה על אברהם". (נחמ' א,יא) "והצליחה נא לעבדך היום".
גאולת העולם משמעותה עולם חדש, עולם של צדק ושלום: "וגאלך קדוש ישראל, א-להי כל הארץ יקרא" = 1714, [תהי' קו,יב] "ויאמינו בדבריו, ישירו תהלתו", כי הוא [איוב כו,ז] "נטה צפון על תהו, תלה ארץ על בלי מה". (נחמ' ח,ב) "ויביא עזרא הכהן את התורה לפני הקהל", שתהיה ככתובה של הכלה, (שמ' טז,לג) "למשמרת לדרתיכם", וצדקה ומשפט ישלטו בארץ; [ויק' כה,לט] "וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך, לא תעבד בו עבדת עבד", כי מידת הרחמים זככה את כל הכיעור, ורק אהבה מניעה את קשר האדם עם זולתו.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה