יום ראשון, 30 באוגוסט 2015

כי תבוא, עליה ב, גבורה בשבוע

כי תבוא, עליה ב, גבורה בשבוע. דב' כו,יג: "ואמרת לפני י-הוה א-להיך: בערתי הקדש מן הבית, וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה, ככל מצותך אשר צויתני; לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי".
תבואת הארץ נוטלת חלק ומרבה את קדושת הארץ, מפיצה אותה ומקרבה לבריות. הביטוי ההולם לאותה קדושה הוא גילויה בהפרשת חלק מהתפוקה, לנדב ממנה לכהן וללוי, ליתום ולאלמנה (שהם בגדר של עניים, של נצרכים), לפי ערך המצוות של תרומות ומעשרות בתורה; כדי שיהיה לכולם די פרנסתם, ומן הסתם, יהיה שלום בארץ. ולעת קיום המצוה, "ואמרת לפני י-הוה א-להיך" = 909, (דב' יב,יד) "במקום אשר יבחר" שהוא מקום תודעתי אליו תתעלה אפילו מתוך "קפיצת הדרך" (כדברי הבריתא המובאת בגמרא סנהדרין צה,א: ת"ר שלשה קפצה להם הארץ, אליעזר עבד אברהם ויעקב אבינו ואבישי בן צרויה וגו'), ותצהיר אשר ויתרת, הקדשת מממונך לטובת זולתך (ש"א כח,כא) "ואשים נפשי בכפי". ומה' תבוא ישועתך, בדיוק כאשר באה ישועת העני מידך.
 מהרגע שתפריש מתבואתך לתתה למצוה (ואותו עיקרון תקף בכל אשר תקדיש לצדקה, שלא יעמוד אצלך ימים ושנים עד שתתנהו בפועל), מה שהפרשת ייחשב לקדוש, ואסור יהיה לך לגעת בו, ותמהר להזרימו אל תכליתו הטוב.
אז תודיע בשמחה אשר "בערתי הקדש מן הבית" = 1598, והרמת התרומות תהיה כעין (יהו' ג,ו) "וישאו את ארון הברית", שנשאו על עצמם את המידות הקדושות של הבורא ית'; ובזכות כך, (ירמ' יב,טו) "והשבתים איש לנחלתו", והשבתים מלשון שבת, כי השלמנו בדרך של ערבות את תיקון הפרנסה והמזונות, ומעכשיו הגיע עת  להתענג על כל הטוב העובר דרכנו ולהדר בשמחה, (ירמ' יז,כז) "לקדש את יום השבת", לגאולת עולמים.
לתת "ללוי ולגר, ליתום ולאלמנה" = 963, למנהיג הרוחני המוקדש להובילך בדרכך, ואין לו שום רווח מעיסוקי חולין; לזר שהצטרף ללאומך ולמדינתך; ולכל העניים ונדכאים -במ' טז,כא- "מתוך העדה הזאת". לתת להם מאיר עליך תכונות הרועה הנאמן אשר בכל יום יזדרז לצאת (שמ' ב,יט) "וישק את הצאן", תכונות החסיד הבא ביוזמתו (מ"ב כב,ו) "לחזק את הבית", לפאר את בית ה', ומתוך כך יזכה (חבקוק ב,יד) "לדעת את כבוד י-הוה", הכל בכדי שתתמידו במשפט צדקה (מלא' א,יג) "והבאתם את המנחה" ואת התרומה בעתה.
כדי להגיע למצב רוחני הפותח בפניך את שערי הישועה, עוד תצטרך לעשות "ככל מצותך אשר צויתני" = 1693, כדברי הנביא הברורים: [ישע' א,טז] "רחצו, הזכו, הסירו רע מעלליכם, מנגד עיני חדלו הרע", ובכך, [מש' כג,ד] "אל תיגע להעשיר, מבינתך חדל": כי לפי טהרת נפשך הזך תבין בעצמך אשר אין תועלת לכל המרוץ אחרי עושר והון וכבוד, ותחדל ממנו לטובת קיום התיקון הטוב אשר צוך א-להיך.
ומכיון שהסרתי את הרע מקרבי, "לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי": לא רק נשמרתי לא להפר מצוותיך, אלא שלא עשיתי זאת מתוך הרגל ובהסיח דעת; לא שכחתי אלא דוקא זכרתי. "לא עברתי ממצותיך" = 1319, הייתי נוכח בהקיימי מצוותיך ומחובר לאלוהות כדוגמת (שמ' ג,ד) "ויאמר משה משה ויאמר הנני", וקימתי שכל אשר איננו נחוץ למחית הבית בו ביום (ויק' כג,כב) "לעני ולגר תעזב אתם" כי בה' בטחתי.


והנה הסימן לעניני דיומא, כי גם קימתי וגם "ולא שכחתי" = 775, אשר יהיה מה שיהיה (תהי' כז,ו) "אשירה ואזמרה" בסודות התורה המחברים אותי אל בוראי באופן כזה שאם אני טוב, הכל טוב; (ברא' כב,ה) "ונשתחוה" בהתרגשות מול כל תשובה לשאלותינו שרק נלמד לגלות בכל מסע חיינו, כי (תהי' קיח,כג) "היא נפלאת בעינינו"; ומתוך החכמה והתבונה אשר בה זיכונו מעשינו הטובים, נקבל גואל צדק במהרה בימינו אכי"ר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה