יום רביעי, 5 באוגוסט 2015

מדרש אשאביאל להפטיר, פרשת ראה

מדרש אשאביאל להפטיר, דברי נבואה לפרשת ראה. יש' נה,א: "הוי כל צמא לכו למים. ואשר אין לו כסף: לכו שברו ואכלו, ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב".
העיקרון הוא פשוט: אם אתה צמא, סימן שיש מים. ומחויב ממנו: אם יש לך מים כשאינך צמא, סימן שעליך להרוות את הצמאון של מישהו אחר. במציאות, לא תמיד זוכים לחוות את המשוואות האלו בפשטותם המדהימה. אז מה יעשה האדם הצמא, שאינו רואה בעיניו מים כלשהם להחיות את נפשו? "הוי, כל צמא, לכו למים"! = 378: אל תישאר במקום התודעתי של החסרון אלא צא החוצה, השתחרר מחישובי הסבירות ורק תבקש את אשר בידי ה' לברכך; ובכל אשר תעשה, הצנע לכת. וכשרק תצא לדרך, כבר (ברא' יח,ד) "יקח (יוקח) נא מעט מים" להודיעך אשר (ברא' כד,נ) "מי-הוה יצא הדבר" ללוותך ולשמורך בדרך; כי (מיכה ג,ב) "שנאי (שונאי) טוב" (מיכה ג,יא) "בכסף יקסמו (יקסומו)" ויחוסו על נכסיהם וממונם יותר מאשר על אחיהם; ואתה פשוט תלך (ירמ' מג,יב) "בשלום", באמונה ובבטחון מלא, אף אם תיראה כאילו (איוב ד,יא) "אבד (אובד) מבלי טרף" (ברא' מז,יג) "כי כבד הרעב מאד", גם אם (איוב כ,כו) "כל חשך" ולא אראה, (איוב כג,ה) "הן קדם אהלך (אהלוך) ואיננו", אז (איוב מ,ד) "מה אשיבך" במשפט אם (איכה ב,ג) "גדע בחרי אף" (נחמ' ג,לג) "ויכעס הרבה", ואין בידי כלום כי אם (דה"א טז,כט) "כבוד שמו" כי קמתי והלכתי כדברו כאשר יעשו (תהי' ה,יב) "אהבי שמך", כל (תהי' קמד,טו) "שי-הוה אלהיו". ואהיה נאמן בדרכי, אף אם אחפש (שופ' יט,יח) "ואין איש" שם מלבדי. (דה"א כח,ג) "והא-להים אמר לי" כי (זכ' יד,יז) "יהיה הגשם" לברכה, להרוות בחינם את צמאת כל אשר האמין והלך תמים לפניו, וירדו הגשמים (דה"א ד,לט) "עד למזרח הגיא", ויעלו לברכה (דה"א טו,כט) "עד עיר דויד".
מי שיש לו שמור בכיס כספו לקנות לעצמו, בקלות ילך למים, כי גם אם יוגבה עליהם ממון יש לו ממה לשלמו. "ואשר אין לו כסף" = 764, מה יעשה? הוא ישבור את קליפת הבטחון המדומה, המבוסס על אשר יש לאדם בכיסו כעת; יחזור בתשובה שלמה להידבק בבוראו אשר הבטיח לו כי (ברא' ט,ו) "אנכי מגן לך שכרך" ובזאת (ברא' כב,א) "נסה את אברהם". ועל כן, דוקא בזאת (מש' ח,ד) "אליכם, אישים, אקרא", אל כל הראוים להיקרא בשם איש, (מ"ב כד,טז) "גבורים עשי מלחמה" (תהי' כג,ב) "בנאות דשא", כי אמונתם היא כוחם; כידוע אשר (תהי' מה,יד) "כל כבודה בת מלך פנימה". כי לא בכסף כי אם בהיבנות משכן לה' בלבכם, תזכו להתחבר (ויק' כה,יג) "איש אל אחזתו", (תהי' קמט,ג) "בתף וכנור" ינגנו, (איוב מ,כ) "ישחקו שם" בשמחה (דב' כד,ה) "שנה אחת" היא שנת כלולות, על כי יצא ה' (נחמ' ט,יט) "להנחתם בהדרך", וכי למדתי (דניאל ב,יח) "למבעא מן קדם אלה שמיא" (לבקש מלפני אלוהי השמים) את כל אשר ייהב לבי. על כן באתי בעדות, למען (ויק' כג,מג) "ידעו דרתיכם" כי (יש' יד,כו) "זו העצה היעוצה" לך (ויק' כה,ו) "ולתושבך", מתוך העמל בתיקון השלום, כל יום לפי הצורך (ברא' מד,כה) "שברו לנו מעט אכל": "לכו שברו ואכלו, ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב" = 1815, לכו בדרכי ה' אשר הוריתי [הוש' יב,יא] "ודברתי על הנביאים, ואנכי חזון הרביתי; וביד הנביאים אדמה", ומן האמת הנגלית לעיניך, (ברא' לא,מד) "לכה נכרתה ברית אני ואתה", (מש' ב,כ) "וארחות צדיקים תשמר" לעשות צדקה ומשפט ולהרבות דעה את ה' על פני הארץ, (שמ' לג,יט) "ורחמתי את אשר ארחם".
כי רחמי ה' נקלטים בהליכה, נקלטים באדם המרוקן את לבו מכל פחד והבלי שוא ומכל חפץ בר-חלוף לעשות את לבו חלל בקרבו, מוכן לקבל את אשר תמיד מזומן לו: "הוי כל צמא לכו למים; ואשר אין לו כסף: לכו שברו ואכלו, ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב" = 2957, ונהפוך הוא, כדברי הרשע [במ' כג,כז] "ויאמר בלק אל בלעם: לכה נא, אקחך אל מקום אחר; אולי יישר בעיני הא-להים, וקבתו לי משם" אשר לא יקום דברו כי השיב לו ה': [יש' סה,יד] "הנה עבדי ירנו מטוב לב; ואתם תצעקו מכאב לב, ומשבר רוח תילילו". וזה שהוא בקש "וקבתו לי משם" = 934, אדרבא: (דב' כז,יב) "אלה יעמדו לברך את העם" ולהורות לו (דב' יא,ז) "את כל מעשה י-הוה הגדל", כאשר עשה בלעם בעל כרחו, כי תמיד (עוב' א,טו) "גמלך (גמולך) ישוב בראשך" הן לטוב הן למוטב, ויאיר ה' על (תהי' צז,י) "נפשות חסידיו". (ירמ' לו,יח) "ואני כתב על ספר", לגלות סוד מתוק לבני האדם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה