יום רביעי, 5 באוגוסט 2015

עקב, עליה ה, הוד בשבוע

עקב, עליה ה, הוד בשבוע. דב' י,טז: "ומלתם את ערלת לבבכם, וערפכם לא תקשו עוד".
הפסוק שלנו מצוה דברים ברורים. כפי שמלים, כורתים את הערלה מאבר היסוד, כן יש ערלה בלב, וכן יש ערלה בפה, וחובה לכרתם. ערלת הלב היא ביטוי לאטימות הלב לדברי רש"י. רבי אברהם אבן עזרא מסביר שמילה זו משמעותה "להתרחק מהתאוות העבות והכבדות כערלה; גם יתכן להיות פירושו לטהר הלב עד שיבין האמת". רבי עובדיה ספורנו מרחיק לכת: "אם כן, ראוי שתסירו את ערלת שכלכם; והוא, שתתבוננו להסיר כל טעות מוליד דעות כוזבות", הרי הלב מקום הבינה. גם אונקלוס וגם רבי יונתן בן עוזיאל מתרגמים ערלת לבבכם "טפשות לבכון", אותה טפשות עליה דבר ריש לקיש (סוטה ג.): אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות. וממילא, אם נסיר את הערלה מהלב, לא נקשה עוד את העורף להיכנע בפני האמת, ובזו הדרך נזכה לחרות אמתית.
בנין הפסוק מזמין ללמוד אותו כמהלך של שלושה שלבים כנגד שלבי הכנעה, הבדלה והמתקה בתיקון של כל מהלך התפתחותי, כפי שלימד אותנו הבעל שם טוב הקדוש. לשם כך, נלמד את הפסוק ב"ראש-תוך-סוף": האותיות הראשיות של כל המילים, אחריהן האותיות האמצעיות, ובסוף את האותיות החותמות את כל מילות הפסוק.
התחלת התיקון של לב ועורף, ואתו של השכל כפי שראינו, הוא באותיות ואעלולת"ע = 613, במכלול תרי"ג מצוות התורה המסכמות את שלב ההכנעה. בערך זה מתגלה השם הקדוש (יהו' י,ב) "י-הוה א-להי ישראל" המדליק "אורות" כמנין המצוות, כי יקום האדם (מ"ב כ,ב) "ויתפלל אל י-הוה"; ותפילת העוסק במצוות יעשה (יח' ג,יג) "רעש גדול" במרומים, עד הישמע קול חובק משמים לאמור (יח' לד,יז) "ואתה צאני".
צווינו לחרות את התורה על קורות לבנו, ולערוך אותו משכן לה'; הרי את זה המשכן באים עכשיו לפדות ולהושיע בכריתת ערלת הלב. בשלב ההבדלה שבתיקון, באותיות אשר בין הראשונה לאחרונה של כל מילות הפסוק, מלתרלבבכערפכקש"ו = 1500, נמצא אשר יאמר ה' [יח' לז,כז]: "והיה משכני עליהם, והייתי להם לא-להים, והמה יהיו לי לעם", שבזכות המשכן שבלב נזכה לשוכנו ית' עלינו, מתוך השתדלותנו לקיים (מ"ב יח,יב) "את כל אשר צוה משה עבד י-הוה", העושה אותנו נעימים לפני ה', המשיב בנחת רוח: (שה"ש ב,יד) "השמיעני את קולך, כי קולך ערב".
 שלב ההמתקה יצויר מתוך האותיות הסופיות של כל מילות הפסוק: מתתממאו"ד = 931, כאשר יאמר לב מתוקן אשר זכה להסתיג מכל הטעיה: [תהי' קיא,א] "הללוי-ה אודה י-הוה בכל לבב, בסוד ישרים ועדה", ואותו שידרוג תודעתי מזכה אשר (ויק' כג,מא) "וחגתם אתו חג לי-הוה" בתדירות, אף מעבר לזמן כלשהו, כי בשלב ההמתקה (במ' כב,לב) "זה שלוש רגלים" רומז על בית המקדש השלישי הקרב ובא, ואז תזכה מלב חדש (הו' ו,ג) "לדעת את י-הוה" דעת אמת אשר תוביל אותך בפועל לערבות כזו של (דה"א ב,א) "יששכר וזבלון", אשר השלימו זה את זה בתורה ובפרנסה, וכל מימדי "עולם שנה נפש" (המרחב, הזמן, ותודעת האדם) יתאחדו בך אשר תחיה בחיבור זוהר לזה אשר "שומע תפלה" בברכה מוחשית לכל אורחותיך.






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה