יום שישי, 14 באוגוסט 2015

כי תצא, עליה ב, גבורה בשבוע

כי תצא, עליה ב, גבורה בשבוע. דב' כב,א: "לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים, והתעלמת מהם: השב תשיבם לאחיך".
הערבות ההדדית מתחילה מכך שאתה מסוגל להזדהות עם הזולת, שכל יצור וכל מצב אשר ה' מביא אליך משמש לך מראה להיתקן בה, להסתגל לשלום. אתה יכול לראות בהמות שברחו או טעו בדרכם, ולראות את המחזה בלי באמת להתיחס, בלי לתת את לבך למשמעות הנראה. אמנם, אם תראה "את שור אחיך או את שיו נדחים" = 1782, תוכל גם להתבונן על אשר [מש' כז,ח] "כצפור נודדת מן קנה, כן איש, נודד ממקומו", והכל מידה כנגד מידה וה' מקדים רפואה למכה, ומי יודע אם כמידת תגובתך לגילוי בעלי החיים הנדחים, כך תזכה לעת תורך לנוד. כל המוצב לעיניך משמעותו כרוז להיטיב עמך, בבחינת (ירמ' כה,ה) "שובו נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם"; כאשר יאמר הנביא (ישע' נא,יז) "התעוררי התעוררי": "התעוררי" = 891 כנגד "יציאת מצרים" (כדברי רבי אלעזר בן עזריה במשנה ברכות א,ט: ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות, וגו') זהוי התעוררות לצאת ממצרים, לסור מרע, ואז "התעוררי" שני כנגד (שמ' כד,ז) "נשעה ונשמע", לעשות טוב, שבזכותו למפרע יצאת ממצרים; וביניהם כל הדרך אשר חצית מתוך סינוור חושים ותבונה, תחת מטה של רועה טוב שדאג לכל צעדיך. איך לא תשפיע לזולתך מאותה טובה אשר קבלת?
רק שלא תתעצל "והתעלמת מהם" = 1036, אלא תזכור את אשר התחננת [תהי' ו,ג] "חנני י-הוה כי אמלל אני, כי נבהלו עצמי" וה' הטוב קראך (ברא' לא,יג) "קום צא מן הארץ הזאת" להביאך אל מקום נאה ללבך ומידותיך, כנאמר (ברא' לד,כא) "והארץ הנה רחבת ידים", ותכונתה זו תתקיים לפי רוחב ידיך. ולכל הדרך בחר לך המקום רועה טוב (מ"א יג,לב) "אשר קרא בדבר י-הוה", (שמ' ג,ד) "ויקרא אליו א-להים מתוך הסנה" להושיעך מכל צר.
על כן, בראותך שור או שה או כל אשר לאחיך אובדים, תגמול חסד גם עם האובדים וגם עם אחיך המפסיד כעת את שלו: "השב תשיבם לאחיך" = 1128, ויחשב לך כאילו בידיך (תהי' ט,יז) "י-הוה משפט עשה בפעל כפיו", (ישע' יט,כ) "והיה לאות ולעד לי-הוה צבאו-ת", לתת לך בכל אורחותיך "שלום שלום שלום" (בחוט משולש, כמו שמברך שלום עליכם כל אחד את רעהו ג' פעמים בקידוש הלבנה, וכדברי הלבוש תכו,א: מפני השמחה שקבלו פני השכינה): שלום בין אדם לעצמו, בין איש לרעהו, ובין האדם לבוראו.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה