יום רביעי, 19 באוגוסט 2015

שופטים, עליה ה, הוד בשבוע

שופטים, עליה ה, הוד בשבוע. דב' יט,י: "ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר י-הוה א-להיך נתן לך נחלה, והיה עליך דמים".
רק בזכות שה' נותן אותה להם נחלת עולם, רשאים ישראל לשבת בארצם (כך בכלל, אותו דבר ייאמר על כל ארץ נחלה בקשר לעם היושב עליה). והמצוה ברורה: בארץ אשר משמים קבלת, לא ישפך "דם נקי" = 204, דם אשר (ברא' לט,כג) "י-הוה מצליח"; דם (ברא' ו,ט) "צדיק". וכמה פנים לדבר. כי דם נקי לא ישפך על ידי ממשל ישראל עצמו, מה שמחייב מערכת של צדק אמתי במדינה. ודם נקי לא ישפך על ידי האויב מבחוץ, מה שמחיב ממשל אשר לוקח אחריות על בטחון כל אזרחיו, ויקרים לו חיי כל אזרח באופן קצוני. ודם נקי לא ישפך בין אדם לרעהו, מה שמחיב חינוך לדרך ארץ, ולענינינו, משטרה נאמנה, המגנה על הדדיות הזכויות של כל אחד, בלי לתפוס את מקום השיפוט ולא את מקום הממשל ולא את שלטון החוק בידיה, בלי להתפתות אחרי כלי הזין לרדות בבריונות על העם.
ואם הנחלה בזכות ההבטחה לאבות, ההתיישבות בזכות החרות, בזכות החוק החרות על קורות לבו של האדם, בזכות שיתקיים אשר (שמ' יג,ג) "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים" = 2752 -כערך הפסוק שלנו השלם-. מצרים הוא מקום תודעתי של מצר, ובתוכו, גם "בית עבדים" = 538 אינו בהכרח מקום מסוים על פני הארץ, אלא כל אורח חיים המרחיק את הישועה (דב' ז,טז) "כי מוקש הוא לך", מתוך כך שיוצר אשליה המעצימה את עסקי העבדות החומרית לכל פרטיה עד כדי העלותה (מ"ב יא,יח) "על בית י-הוה", תוקפת את השפיות ואת הקשר של ישראל עם בוראו עם כלי הזין המוצבים (עמוס א,ז) "בחומת עזה" ואשר כמותה. לא לראות את הברור ומפורש זה ענין של בחירה מודעת זדונית.
 ליתר פירוט, "ולא ישפך דם נקי" = 651 המזכיר את ארועי (במ' ד,ג) "איתמר" וכל ארועי הטרור הפוגעים באלו אשר (במ' כח,יט) "תמימם יהיו לכם", עולות לה' מתוך אשר (שמ' כט,לז) "כל הנגע במזבח יקדש"; (יהו' יא,ה) "עם ישראל" במיטבו עושה (דה"ב לה,י) "כמצות המלך", כי מול כל איום וכנגד כל רעה (שמ' יג,ג) "הוציא י-הוה אתכם מזה", והזהירך (יש' א,ה) "על מה תכו (תוכו) עוד" חו"ח; כי (יש' י,לג) "הנה האדון י-הוה צבאו-ת", המבטיח כל יום (תהי' עג,כג) "ואני תמיד עמך", בתנאי שתהיה תמיד עמו.
בנוגע לישראל, מקומו הוא "ארצך, אשר י-הוה א-להיך נתן לך נחלה" = 1547 , במרכזה (ברא' לה,כז) "ממרא קרית הארבע הוא חברון". וכשישראל נופלים אל בחינת בית עבדים כנ"ל, אז [יח' ז,יא] "החמס קם למטה רשע. לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם, ולא נה בהם": מאוסים ישראל החיים בגזל וחמס (ואז מתעורר לנגדם אויב כנבוכדנאצר בעירק, או זולתו המכנה את עצמו "חמס" דוקא לשמש מראה מבישה בפני כולם וקריאה לתשובה שלמה), כדברי רש"י שם: החמס אשר בידכם הוא קם עליכם למטה רשע לשחתכם עכ"ל, ואז לא מרשעי ישראל בכלל ובפרט ולא מאשר להם, ואפילו לא מהילילות והזעקות שלהם יעלה לרצון עד אשר ישובו ממעשיהם הרעים ויהיו ראוים לישועת ה', שתתעורר כהרף עין.
חובה לציין אשר דמים, דם נקי, אינם רק ענין של דם כפשוטו; אלא שאותם דברים מתייחסים גם לכל הנוגע בעוון נגד ממון האדם, כאשר "דמים" משמש משל לכספים. כדברי הגמרא: (בבא מציעא סה,ב) מכר לו את השדה ונתן לו מקצת דמים, ואמר לו: מתי שתרצה הבא מעות וטול את שלך -עכ"ל.
כי אם ישפך בקרבך דם נקי, "והיה עליך דמים" = 250, לבל ישאלו השכול וחברו ושכנו (ירמ' ח,יט) "הי-הוה אין בציון"?, ויקם הוא (ש"א טו,יא) "ויזעק אל י-הוה", (ברא' ח,כא) "וירח י-הוה" את התועבה המתרחשת בקרבך, ויקם במלא עזו לחדש בארצו (מש' י,כט) "דרך י-הוה" לעשות צדקה ומשפט במהרה בימינו, אכי"ר. ה' הושיעה, המלך יעננו ביום קראנו, אוהביו הכמהים לישועתו.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה