יום ראשון, 16 באוגוסט 2015

תיקוני הזוהר: ניצוץ מתיקון א



מתוך תיקוני זוהר, תיקון א: "איהי חותם דיליה ועלה אתמר: שימני כחותם על לבך, דהכי אמרת שכינתא: אף על גב דאנת תסתלק לעילא, דיוקנך לא אתעדי מנאי לעלם, כההוא חותם דבההוא אתר דאתדבק ביה רשימו דמארי חותמא, לא אתעדי מניה דיוקנא דחותמא לאשתמודעא ביה".
ומתרגם הרב דניאל פריש זצ"ל בפירושו מתוק מדבש (הוספות שלנו בין סוגריים): כי המלכות נקראת החותם של ז"א, לפי שהמוחין שלה שהיא מקבלת מז"א, הם הארת החותם של המוחין העקריים שלו, ועליה נאמר שהמלכות אומרת לז"א (שה"ש ח,ו) שימני כחותם על לבך; כי כך אומרת השכינה לז"א בלילה בעת הסתלקות המוחין (בשעת השינה, דהיינו מעת צאת הכוכבים עד חצות): אף על פי שהמוחין שלך יסתלקו לגמרי למעלה על ראשך, אבל עשה בזה האופן שדיוקנך שהיא הרשימו של המוחין שלי שהוא דיוקנך לא יסתלקו ממני לעולם, אלא יאירו אלי גם בלילה, כמו החותם שחותמים בו, שבאותו המקום שנתדבק ונחתם בו הרושם והצורה של בעל החותם, לא סרה ונתבטלה ממנו צורת החותם להכיר על ידו את בעל החותם, כמו כן ישארו רושם המוחין שלי בלבך תמיד להאיר אלי גם בלילה, ועל ידי זה לא יסור ולא יתבטל ממני דיוקנך לעולם" -עכל"ק.
ובאחד משלל הרבדים בהם אפשר להצמיח לימוד לחיים מהנלמד, ננסח כדלהלן: ז"א, זעיר אנפין, מכלול ששת המידות (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד) הוא הזכר המוכן ליחוד; והמלכות, הנה הנקבה שלו, עזר כנגדו. הזכר מקבל הארה מהמוחין: החכמה פוקדת אותו באמת מופשטת, אור גדול עד כדי שהוא בלתי קליט, בלתי תפיס, בלתי מובן, בלתי תרגים ללשון בר ביצוע בחיים של עולם המעשה. האמת הרוחנית הזו יורדת דרכו בצינורות האהבה והתשוקה אל הבת זוג שלו, באופן סתום שהיא איננה יכולה לעשות עם האמת כלום מלבד להעלותה בחזרה אל לב האיש שלה: לא היה מקודם דרך כלשהי לכך שהוא יישב את אשר המח השיג, על פני הלב, אם לא על ידי כך שהחכמה תרד אליה והיא תעלה אותה על לבו. יוצא להיות שהמח, החכמה העליונה, אינה יכולה להיתפס על ידי האדם כי אם על ידי כך שהוא יעביר אותה לבת הזוג שלו בבחינת הארה, הברקה של אור, והיא, בתבונתה, תרים אותה עד אמצע הדרך חזרה עד לבו. ורק אז, לב מבין יפרט לאשתו באורח קליט את הנאמר באורח סתום בהתחלה מפי החכמה, ואשתו תעלה אליו את הדברים המובנים עכשיו, שהם הארה-השקפה של מה שלא היה ביכולתו להבין כי אם רק לקלוט, והוא ישים אותם על לבו בשמה, ומלבו עכשיו -שלא משכלו- יאיר עליה ויזין אותה כל הימים. ודבריה יהיו כחותם על לבו, שהיא מצויה שם, בדברי המשלים הסתומים שהיא תרגמה אותם לנמשלים מובנים, הלכה למעשה לחיים של שלום.













אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה