יום חמישי, 6 באוגוסט 2015

עקב, עליה ו, יסוד בשבוע

עקב, עליה ו, יסוד בשבוע. דב' יא,יט: "ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך".
כל מקבל חייב. עצם קבלת הטוב טומן בתוכו את הכח להכפיל ולהרבות ולחלוק אותו, להזרים ולגדל ולהצמיח ממנו טוב למעגלים המסובבים וכוללים אותנו. על כן, כשנגלים אלינו דברי אמת המשמשים עקרונות לחיים, מיד נצטוים: "ולמדתם אתם" = 961, מלשון למידה ומסירה. ממך ומעלה, בין אדם למקום, תלמד (ברא' כה,כב) "לדרש את י-הוה" ולדבקה בו; בגובה העינים, בין אדם לחברו, [דב' כה,יד] "לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה" וכל ההימנעות מגזל, אונאה ורמיה המשתמעת מכך; ואל פנימיותך, לעבודת היחוד, (עמוס ו,ה) "חשבו להם כלי שיר" כי התיקון הוא יותר ענין של שירה מאשר של דיבור בעלמא. "ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם" = 1762 , בסימן צווי יחודי לתיקון עולם, אליו לא נדרש (מיכה ו,ח) "כי אם עשות משפט ואהבת חסד".
את מי ללמד? "את בניכם" = 523, (מ"א ה,ל) "העשים במלאכה" של (מ"ב כב,ה) "בדק הבית", הגדלים לעידן חדש בסימן "עתיד לבוא". תלמד אותם (ירמ' לב,מ) "להיטיבי אותם", אומר ה', (במ' ד,יט) "וחיו ולא ימתו": חיים בעולם הזה, ולא מתים לעולם הבא. וזה דוקא בניכם: הבנים של כולם, הם אחריות של כולם.
תלמדו את בניכם דוקא "לדבר בם" = 278, בבחינת דיבור המהוה גשר בין השפה המדוברת לבין הגשמתה בהפיכת רעיון לדבר מוחשי. "לדבר בם" זה לחרות בלבם את "אור הגנוז" המגלה אשר (במ' ו,כד) "יברכך י-הוה" בכל דרכיך, אם רק תהיה (קו' ז,כו) "טוב לפני הא-להים", ורק אליו תגש להתחנן (תהי' לא,טז) "הצילני מיד אויבי", וממנו תבקש (תהי' קיט,קכד) "וחקיך למדני". אל מול כל ספק והיסוס, (נחמ' א,ח) "זכר נא", חפש בתוך לבך, ושאלתך תיענה.
הלימוד הקיומי הוא תדיר. מתקיים בכל רגע, בהתנהגות מול כל מצב, בדוגמא האישית, כאשר נח וכאשר לא, "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך" = 2386, בכונה להוריש את המשימה (דב' טו,ה) "לשמר לעשות את כל המצוה הזאת".
החינוך והלמידה התדירים יוצרים תודעה. אדם הדבק בבוראו, חווה את מצב "בשבתך בביתך" = 1158 כאילו מתקיים עליו תמיד (תהי' כג,ו) "ושבתי בבית י-הוה". "ובלכתך בדרך" = 704, תמיד מתוך "אהבת הארץ" הנובעת בשמחה מאהבתך את אדון כל הארץ (כדברי הרמב"ם, הלכות תשובה פ"ח).


וכן דוקא בנקודות המפנה היומיות של התודעה, כשאתה הולך לישון וכשאתה קם ליום חדש, "ובשכבך ובקומך" = 524. כי (דב' כ,יט) "האדם עץ השדה" ושורשיו נזונים מספירת המלכות, (ש"ב יא,כג) "ויצאו אלינו השדה" להתפלל על חייהם (דה"ב ז,ג) "והדות (והודות) לי-הוה כי טוב". ככל התורה וככל פועל ידים אשר תעשו, כל רגע בחייכם (שמ' ל,לב) "קדש יהיה לכם", אליו לגשת בניב של (במ' כט,יב) "וחגתם חג לי-הוה", חג מלא שיר בפנים וערבות לזולת ולדרוש את ה' בכל לבב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה