יום חמישי, 9 ביולי 2015

פינחס, עליה ו, יסוד בשבוע

פינחס עליה ו, יסוד בשבוע. במ' כח,כה: "וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם; כל מלאכת עבדה לא תעשו".
מה מיוחד ביום השביעי? "וביום השביעי" = 461 יתקיים אשר (ברא' מב,כה) "ויעש להם", לשומרי השביעי אשר בו כל מלאכת עבודה לא יעשו, כי העבודה תיעשה למענם. ולמה "וביום" במקום "ביום"? מה עושה כאן "ו" החיבור? באה לרמוז שהפתח לנס נעול עד שיהיה יום שהוא שביעי לששת ימי מעשה: מעשה התיקון מזכה למנוחה מתוקנת.
אותו יום שביעי בבחינת "מקרא קדש" = 745, משמעותו אשר [מ"ב כא,י] "וידבר י-הוה ביד עבדיו הנביאים לאמר" אשר מקרא קודש יהיה לכם, לכולכם. שמירת המכונה "מקרא קדש" מקנה גם גילוי של ההשגחה הפרטית, בבחי' (שופ' ו,כג) "ויאמר לו י-הוה שלום לך", לבטא פקודה של שלום לך מאת ה'; ואז "יהיה לכם" = 120, (ברא' יא,ו) "לכלם", לכולם. ה' מדבר, דוקא בבחינת יום השביעי, ביד עבדיו הנביאים שהמחושים שלהם נפתחים, אך ברור מלכתחילה שדיבורו מכוון לכולם, לכל  (ברא' ט,יח) "בני נח": בברור רב, מכוון אל כל האנושות.
באותו יום, "כל מלאכת עבדה לא תעשו". כל מה? "מלאכת עבודה" = 572 היא "מסכנת", מיסכנות, עליה כתוב (דב' ח,ט) כי לא במסכנת תאכל בה (בארץ הקודש) לחם, שרק מתוך שמחה נשגשג באושר בארץ ישראל היהודים, ועל פני כל הארץ העמים בכלל. אז, "כל מסכנת", כל דבר במיסכנות לא תעשו כי אם תעשו רק בשמחה; ובקריאה נוספת, "מלאכת עבודה" שוה גם לכתוב (ברא' ב,כד) "והיו לבשר אחד", הכי מאוחדים שיש, ואז, "לא תעשו" = 807, (ויק' כה,יט) "וישבתם לבטח" בשלום ובשלוה, כי אתם באמת ביחד, בערבות, בהתמסרות, בהתמזגות אל תוך קהל המהוה כלי לקדושה, (דב' ה,כ) "כי ידבר א-להים את האדם וחי", כי סוד קבלת שפע נעלה משמים (כמו המן שקבל דור המדבר, וכל הישועות הגדולות לאורך הדורות) הוא בביחד, בלב אחד, כאיש אחד, סוללים את הדרך לגאולה.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה