יום שלישי, 7 ביולי 2015

פנחס, עליה ד, נצח בשבוע

פינחס, עליה ד, נצח בשבוע. במ' כז,טו: "וידבר משה אל י-הוה לאמר".
בכל התורה כולה, החל בפסוק בשמות ו,י וכלה  בבמדבר לה,ט, מופיע ששים ותשע פעמים הפסוק "וידבר י-הוה אל משה לאמר" = 895; 69 פעמים בהן מידת החסד של בורא עולם נגלית אל משה בדיבור. ובכן, ס"ט פע' 895 = 61755, השוה (שמ' ב,י) "משה" (= 345) פעמים (אסתר ט,א) "ונהפוך הוא" (= 179). ואז יש את ההופעה המספר שבעים של אותו פסוק רק בסדר אחר, בה משה באמת הופך ממקשיב לה' לדובר לפניו ית': "וידבר משה אל י-הוה לאמר" (יש עוד שני פסוקים בתנ"ך, בתהילים קנט,טז וכן קטו,נג, השוים 895, למלא 72 כמנין חס"ד הופעות של המספר כערך של פסוק שלם).
אם עם ישראל כולו צפוי לשמש אור לגוים, לא יפתיע אותנו שההודעה "וידבר משה" = 567 תרמוז לאשר הוא (ירמ' לא,ו) "בראש הגוים". הדיבור של משה עומד במידת הנצח כלפי עם ישראל, ומתפשט משם בבחינת הוד לבריאה כולה לתקנה. וכן המשך הפסוק, "אל י-הוה לאמר" = 328, כאמרו (תהי' נט,ו) "לפקד כל הגוים" במשמעות דבריו.
  ועדיין: מה יגרום למשה לנהוג דוקא פעם אחת, בדיוק לפני עת עזיבתו את העולם הזה ומסירת נשמתו, בחוצפה כזו בה הוא כאילו משוה את דיבורו לדיבור של הא-להים אליו? משה מדבר "אל י-הוה לאמר" (ברא' כד,ט) "על הדבר הזה": לחלוק על הכרח מיתתו הוא בא וטוען, לדברי האור החיים הקדוש. והוא עוד רומז לתשובה המתבקשת לדיבורו, (דב' ב,ח ועוד) "ונעבר (ונעבור) כולנו (זאת אומרת, כולל אני בעצמי), שאולי יש עדיין סיכוי להמתיק את הגזרה באופן שהוא, אשר נשמתו כוללת את נשמות כל ישראל בבחינת משיח (ועל כך ידבר על עצמו בלשון רבים), יעבור את הירדן בראש בני ישראל ויכניס אותם לארץ המיוחלת. ולא מתוך שמחה הוא ידבר, אלא (דה"ב טו,ד) "בצר לו", כי מהיותו מנהיג אמתי דואג הוא לא לעצמו אלא לעתיד עמו ועדרו, כאשר יוכח מדבריו בהמשך, כאשר בכל זאת, במקרה שלא תיענה בקשתו בחיוב, ידרוש מה' שימנה מנהיג כמוהו לרעות את צאן ה' ולהדריך אותו בכיבוש וישוב הארץ.
על כל פנים, יש כאן לימוד זוהר לכל הדורות: מי שמבוטל לה' ומסור לטובת הכלל, מותר לו להתחצף כבי' לפני ה', בחוצפה של קדושה, ולבקש על עצמו כמבקש לטובת הכלל, מהיות חייו הפרטיים טובים ונוחים לקהילה. אולם, עוד אפשר להחמיר ולהתנות גם שזה מותר אך לזה אשר ידבר ה' אליו פנים אל פנים; אמנם, כפי שבדרך כלל אנו מבינים שמעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו אף כוננהו ית', בדרך של חסידות ניתן להבין שהתעוררות האדם בטוח פותחת את הצינורות למשוך עדיו את דברי א-להים חיים להשפיע לתיקון עולם, והרשות נתונה להשתדלות, ועדיין הכל בידי שמים.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה