יום רביעי, 1 ביולי 2015

בלק, עליה ה, הוד בשבוע

בלק עליה ה, הוד בשבוע. במ' כג,יט: "לא איש א-ל ויכזב, ובן אדם ויתנחם; ההוא אמר ולא יעשה, ודבר ולא יקימנה".
בלעם, מסכן, הוא רק רוצה לקלל, ואינו מצליח כי אם לברך. כמו בסיפור של הדובי לא-לא, שבו ברגע שהוא כל כך צריך להשיב בחיוב לכל הצעת עזרה, מתוך הרגל רק "לא" יצא מפיו, גם בלעם עומד המום מול הדברים שבקולו של עצמו הורסים את חלומותיו של עושר וכבוד. אך דבריו אינם ברורים; אף שהארס שלו מבוטל משמים, עדיין נשקפת תפיסת העולם והחיים שלו בדבריו.
הא-ל אינו איש, אינו בן אדם, ובכך גם לא יאכזב את המאמין בדברו, גם לו ישנה את דעתו לעת קיום הגזרה. הרחיק לכת בלהסיק מסקנות, אולי כדי לשמור על כבודו בכל זאת. כך הוא טוען בדברים האומרים בברור שאין איך לבטל את מעמד עם ישראל בפני בורא עולם, או מתוך נקודת מבט אחרת, שאין בידיו איך לשנות שום גזרה. וזה נורא. מתוך הצורך להתנצל בפני בלק על הכישלון, הוא מכחיש את כח התשובה, את כח התפילה, את העיקרון האומר (כדברי חזקיהו המלך אל ישעיהו בן אמוץ, מובא בגמרא ברכות י ע"א): אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים -עכ"ל, ואל יתיאש כלל מאשר בכוחו לתקן. ותקום התורה להעיד כנגדו, באמרה: (שמ' לב,יד) "וינחם י-הוה על הרעה" = 520 לפי אשר יהיה בצדק (במ' יח,לא) "שכר" גם לתשובה, לכפרה, לתיקון, למצוות, להליכת תמים לפניו מאת האדם, ואף מהקצה אל הקצה ישתנו גזרותיו על העולם להמתיק דיניו ברחמי האדם.
התורה מעמיקה עוד בהתנקשות הכפירה, הראיה המעוותת, באמת הצלולה והפשוטה; וזאת באמצעות תחבולה מספרית מופלאה: "לא איש א-ל ויכזב, ובן אדם ויתנחם; ההוא אמר ולא יעשה, ודבר ולא יקימנה" = 2179, וכנגדו הקביעה: [שמ' לב,יד] "וינחם יהוה על־הרעה אשר דבר לעשות לעמו". כנראה, לא איש בלבד יתנחם, אלא שגם בורא עולם ימתיק את גזר דינו כתגובה לתשובה, לתיקון, לכפרה (וכן, להבדיל, להפך). והמפתח, לשון המאזנים, בידי האדם כמו תמיד: (דב' טו,יא) "פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך". זאת אומרת: אם אתה תהיה התשובה המתבקשת לאחיך בצרה, לעניי עירך ולאביון אשר בסביבתך, גם לך תהיה תשובה הולמת כאשר תבין שגם אתה עני ואביון, שבעצם תמיד אכלת בחינם לא משנה מה נראה לך שהשקעת לפרנסתך. המעשה התקין מתקן את המחשבה, והכוונה הטובה מהוה אבן יסוד לישועה. רק תודה באמת, תחשוב את עצמך מתוכה, ותינצל מגורלם של רשעים. וכשתנצח, תודה על כך בלב שלם, ורק מתוך לב שלם ונאמן תהיה זכאי להרפות; כי התורה, החיבור הטוב, תפעם בטבעך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה