יום שישי, 3 ביולי 2015

בלק, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע - יז בתמוז

בלק עליה ז, מלכות בשבוע. במ' כה,א: "וישב ישראל בשטים, ויחל העם לזנות אל בנות מואב".
אמר ריש לקיש (סוטה ג,א): "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות". וישב ישראל בשטים, לשון שטות, ולדברי רש"י לשון שיט דהינו טיול. יושבים דוקא "בשטים" = 361, (ויק' כו,מא) "בארץ איביהם"; הרי מקום הנמלך ברוח שטות, שם מתעורר האויב הפנימי של האדם. במלים אחרות: המקום התודעתי המכונה שטות הוא הוא האויב של האדם. לרגע קט הם רגועים, נראה כחלף בחסדי שמים האיום של בלעם ובלק עליהם. הם מחוברים לבורא עולם, ונמצאים (יח' כו,כ) "בארץ חיים" מבחינתם, שם (שה"ש ד,טו) "באר מים חיים" היא התורה שבידיהם. לא בזדון יכשלו, כי אם העם (ברא' נ,כ) "חשבה לטבה (לטובה)" ולא התכוון לרעה.
לא טוב לצאת לטייל מחוץ למחנה, דוקא כשאתה ברוח שטות: מתוך תודעה עצמית לא ברורה, אתה עלול להיפגע מהישתנות משמעות הדברים. ובכן, "ויחל העם" = 169, (ברא' כח,יא) "ויפגע". ויחל "לזנות אל בנות מואב" = 1031, (דה"א יד,יז) "וי-הוה נתן את פחדו" (ויק' כד,י) "בתוך בני ישראל" שהביא עליהם מגפה קשה, כי גם לטוב גם למוטב (תהי' קיא,ה) "יזכר לעולם בריתו", (דניאל ד,לא) "ומלכותה עם דר ודר" (ומלכותו עם דור ודור). אותה זנות באה מקלקול "אהבת הבריות" (*1), ותרופת הקלקול הוא "תיקון המידות" (*2). (יח' ג,יד) "ורוח נשאתני", (שמ' כב,כו) "ושמעתי, כי חנון אני". וכפרת הזנות דורשת צמצום האני עד כדי ביטול כל אחיזה: [שה"ש ז,יב] "לכה דודי, נצא השדה, נלינה בכפרים"; וכדברי רבא על פסוק זה (עירובין כא,ב): אמרה כנסת, ישראל רבונו של עולם: אל תדינני כיושבי כרכים שיש בהם גזל ועריות, אלא כיושבי פרזות שהם בעלי אומנות ועוסקין בתורה מתוך הדחק - עכ"ל.
"וישב ישראל בשטים, ויחל העם לזנות אל בנות מואב" = 2420,  והנה (ש"א א,יג) "היא מדברת על לבה, רק שפתיה נעות", וקולה לא נשמע. עלי, כהן היושב  בראש הדור, נטשטשת דעותו לפתע וטועה בה; קורא את הסימנים, ובמקום לראות אשה המתפללת ומנהלת משא ומתן עם בורא עולם מתוך לב שבור, רואה אשה שיכורה המחללת את הקודש. מי שיושב בשטים הוא ישראל; אך מיד לאחר שהתחברת למושב לצים או לכל מקור אחר של רוח שטות, שם ישראל סר מעליך, ויחל סתם "העם" (ושמו "ישראל" נעלם מהחלק השני של הפסוק) כי נטשטשה דעתו.
מוסר השכל חשוב וכואב לחיי כולנו. היום, רוח שטות הכי מצויה בדרכינו מאשר בכל דור קודם. מכל עבר ותחת כל מיני תחפושות, נורית לעברנו רוח שטות. בדוגמא שמולנו, בנות מואב היוו הפיתיון "המוצלח" שבלעם המליץ לבלק כדי להסיר צלם ישראל מהעם. עלינו להיות מאוד ערניים, סרים ומתרחקים מכל המכוון למנוע מאתנו ראיה ישרה ונבונה, ומחוברים לאמת ולטוב ולנועם בכל נשימה ופעימה; ולודא שתמיד אנחנו בוחרים ופועלים מתוך תבונה בבחינת פרי עץ הדעת, לתקן עולם, מבפנים אל החוץ, מהנוכח אל כל הזמן כולו.


------------------------

*1 - ראה מהרב קוק ס' מידות הראי"ה ערך אהבה: אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם ביחוד. ואהבת כל העמים כולם - בשם האריז"ל שערי הקדושה ח"א שער ה', והמדרש ויקרא רבה פ"ו

*2 - כדברי רבי חמא ברבי חנינא בגמרא סוטה יד,א: וכי אפשר לו לאדם להלך אחר השכינה? (...) אלא להלך אחר מדותיו של הקב"ה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה