יום חמישי, 23 ביולי 2015

דברים, עליה ו, יסוד בשבוע

דברים עליה ו, יסוד בשבוע. דב' ב,לב: "ויצא סיחן לקראתנו, הוא וכל עמו למלחמה, יהצה".
ידוע כי נסיונות באים עלינו בחיים להשחיל ולחדד אותנו, כבמעין חדר כושר טבעי לשרירי התודעה. על כן, אל פחד: כגודל המתקפה, גודל הישועה שהמפתח לה מופקד תמיד אצלנו.
"סיחן" = 128 הוא עצמו סימן (במ' לא,יד) "המלחמה", כל מלחמה היוצאת לקראתנו; בפרט, ההתייחסות אליו תורה על הדרכים הנפתחות לפנינו מול כל מלחמה אליה אנחנו נמשכים בעל כרחנו.
"ויצא סיחן לקראתנו" = 1022, האויב המבקש לכלותנו, ומולו, מגן ברזל שומר עלינו: [מש' יד,כו] "ביראת י-הוה מבטח עז, ולבניו יהיה מחסה". ביראת ה' כרוכה פתיחת השערים אל "מבטח עז" = 136, אשר שלוש מפתחות למנעוליו: (ברא' כא,יז) "קול" של תפלה, (ש"ב יב,טז) "צום" של תשובה, (כדברי חז"ל בהרבה מקומות, וכנוסח התפלה בימים הנוראים) "ממון" הניתן לצדקה המכפרת. ודוקא אותם שלושה כלים, תשובה תפלה וצדקה, הם באמת מעבירים את רוע הגזרה, ממתיקים את הדין להפכו לחסות; הרי "מחסה" = 113 = "סליחה". "ויצא סיחן לקראתנו" (= 1022 כנ"ל) אומר שיש מסלול אליו הגיע הזמן לקום, בהוראת השעה (דב' ד,א) "ועתה, ישראל", דוקא מתוך היותך (דב' ד,ז) "אשר לו א-להים קרבים אליו", ובכח שמירתך אות (דניאל יא,ל) "ברית קודש" בכל אופניו, תצא למלחמה ללא פחד ודאגה כי (מ"א ט,ה) "לא יכרת לך איש", (דב' כו,יט) "ולתתך עליון" הביא אותך ה' עד הלום.
דרכנו בחיים לבקש שלום, לרדוף שלום, לעשות שלום. אך לעת מלחמה, במיוחד מול אויב אכזר המבקש להשמידנו, רדיפת השלום תתלבש במשימה להשיב אל הנוכח את התנאים לו. מצד אחד סיחון, "הוא וכל עמו למלחמה, יהצה" = 447; מצד שני,(יהו' יא,יב ועוד) "משה עבד י-הוה" ואנשיו הקדושים. עם ישראל, (ישע' נב,יא) "נשאי כלי י-הוה", קמים בימי (איכה א,ג) "בין המצרים", וזועקים לא-ל (ירמ' לב,יח) "עשה חסד", מבקשים ממנו (במ' ח,יד) "והבדלת" בין רע לטוב ובין טמא לטהור כפי שאנחנו מבדילים. ואז, הפלא ופלא, מובטח לנו שהקול הזך המבקש (תהי' קו,מז) "הושיענו" יתקן את הביטחון כי ישיב הא-ל (תהי' קטז,ו) "ולי יהושיע"; ברם, באותו הביטחון כרוך סוד השמירה והנצחון.
בכל אופן, ישראל רחמנים מטבעם, ואין מכים ללא התרעה מספקת. אם בצדק ננהג גם פנימה לתוכנו וגם כלפי חוץ, הנצחון מובטח בידינו. ובכל זאת, לא בריונים אנחנו וחסים לכל בריה באשר היא, ובהגיע עת "ויצא סיחן לקראתנו, הוא וכל עמו למלחמה, יהצה" = 1469, נשיב כדברי הנביא: (ירמ' כז,יג) "למה תמותו אתה ועמך". ואם ישוב, מוטב. ואם לא, החק והצדק בידך להגן על אשר לך, וכן אמרו חז"ל אשר אמרה תורה (יומא פה ע"ב): בא להרגך? השכם להרגו.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה