שלח לך, עליה ב, גבורה בשבוע

שלח לך, עליה ב, גבורה בשבוע. במ' ד,ז: "ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר: הארץ אשר עברנו בה לתור אתה, טובה הארץ מאד מאד".

שבו המרגלים אל מחנה ישראל ואולי מתוך פחד לחיות כפופים לטבע, הוציאו דיבת הארץ רעה. ויהושע בן נון וכלב בן יפנה, מן התרים את הארץ, קרעו בגדיהם. "ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר: הארץ אשר עברנו בה לתור אתה, טובה הארץ מאד מאד" = 4274, [שמ' יב,מ] "ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים: שלשים שנה, וארבע מאות שנה", וברחמיו הגדולים השיאנו מהשפל אחרי "שלשים שנה, וארבע מאות שנה" = 2116, [חגי א,ה] "ועתה, כה אמר י-הוה צבאו-ת: שימו לבבכם על דרכיכם", [חב' ב,יד] "כי תמלא הארץ לדעת את כבוד י-הוה, כמים יכסו על ים". זו האזהרה, וזו המשימה.

שני מעשים עשו המרגלים באשר לארץ, כנאמר: עברנו בה, לתור אותה. מן המדבר, קבלו עליהם שליחות שצריכה להתבצע בארץ ישראל: אי אפשר לקיים את השליחות מתוך תודעה של המידבר, מתוך ראיה של המידבר; כי אם צריכים המרגלים, נשיאי ישראל, לראות את הנולד, להביט אל מאחורי הפרגוד, והכל יתגלה להם באורח נכון ומתוקן. רק שניים זכו לכך, ואנחנו חוזרים על מעשה זה כל שנה כדי ללמוד להיות בעצמנו חלוצים טובים, תרים טובים החולצים ומתירים את הארץ (המלכות) שלנו אל העם החפץ בה.

ארץ ישראל היתה מכוסה במציאות מפחידה ונוגדת לטבעה: עמלק, בני ענק, נפילים; בכל מקום שעוברים פוגשים שיירות בדרך לקבור מתים. הם מעידים כי "עברנו בה" = 335: כאשר עברנו בה אחזו נשמותינו במעשה (שמ' יט,יא) "הר סיני", שם הכתרנו את בורא עולם בתואר "מלך מלכי המלכים" (וכדברי עקביה בן מהללאל באבות פ"ג,א: ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון? לפני מלך מלכי המלכים וגו'). ואם כן, לא נפלנו במלכודת האשליות  שנועדו להבריח אותנו מהיעד של כל מסענו, ארץ אשר עיני ה' א-להיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה. וכן היינו שם "לתור אותה" = 1042, בבחינת [ישע' ס,א] "קומי אורי כי בא אורך וכבוד יהוה עליך זרח"; החתן הקורא אל הכלה: את האור שלי, רעייתי, ואני האור שלך, וכשאנחנו ביחד, דוקא "כבוד י-הוה" = 58 הוא (ברא' ו,ח) "חן", זורח עליך ומשתקף ממך, ארצי, בייחודנו לברכה.

אוי למי שהגיע לקיים את השליחות הנעלית מתוך ראיה שפלה. כי רק השניים שבמחלוקת עם הרוב יודעים לגלות אמת מאחורי הנראה, ולאחוז בכוחות הנכונים להגשמת כל המובטח על שם הארץ.

עד כדי שהמסקנה ברורה: "טובה הארץ מאד מאד" = 408, ועל כן, רק [דה"א טז,לד] "הודו לי-הוה כי טוב כי לעולם חסדו"; הרי טיב הארץ יתגלה מידה כנגד מידה לפי ערך ההודיה, לפי ערך הכרת הטוב. הפוך מהסדר במידבר, שם זועקים לצרכים ומודים לאחר שהבקשות נתמלאות, החוק על פני הארץ קורא לך לזרוע באמונה ולהדר בשמירת שדך וגידול תבואתך בתענוג, ושם התעוררות הרצון העליון יזרים את כל הרצוי אל תוך המצוי; וכח הודך יתקן את הצינורות בכל עת להחזיק ממך את התפתחתות הישועה.