חוקת עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע

חוקת עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. במ' כב,א: "ויסעו בני ישראל; ויחנו בערבות מואב, מעבר לירדן ירחו".
לא יכול להיות יותר פשוט: "ויסעו בני ישראל" = 755 (ויק' יז,ד) "להקריב קרבן לי-הוה", להצביע על כך שכל ענין מסעות האדם הוא הקרבה עצמית, ביטול לרצון הבורא ית'; זאת אומרת: התעלות עצמית אל תודעת אמת, מתוכה הרצון העליון יתעורר בו (שופ' ו,כד) "ויקרא לו י-הוה: שלום", כי ישלים בפועל את כל הטוב הטמון בכוחות נשמתו. ולסוף המסע, כאשר שורר על האדם שלום המתחדש בלבו בכל רגע ומסגל אותו לארץ זבת חלב ודבש, "ויחנו בערבות מואב, מעבר לירדן ירחו" = 1639, מתכוננים לעלות למציאות חדשה (איוב לח,לג) "אם תשים משטרו בארץ", שישראל בני חורין המה, ראויים כבר למשול בארץ. כמובן, מה שכתוב לגבי העם, תקף על כל אחד ואחת בפרט.

"ויסעו בני ישראל; ויחנו בערבות מואב, מעבר לירדן ירחו" = 2394, ומכאן תצפה על המשימה והשליחות אליהן התאמנת ואולפת, תברור את כל הפסולת מתוך מסעך אשר השלמת, והכי חשוב, בבחינת סור מרע טרם תזכה לעשות טוב בזכות נפשך: (מ"ב יט,ו) "אל תירא מפני הדברים אשר שמעת", אל תירא מקולות הפחד של קטני האמונה, אל תירא מהעמל אשר תעמול לתקן את העולם שלך.
כי כעת, אתה יושב "מעבר לירדן ירחו" = 830, מוכן ומזומן לקפיצה תודעתית אדירה, [יואל ב,יח] "ויקנא י-הוה לארצו, ויחמל (ויחמול) על עמו", (ברא' מא,לד) "ויפקד פקדים על הארץ", את כל אשר נתקנו להוביל אל דרכי ישועה; (יהו' א,ט) "הלא צויתיך: חזק ואמץ", (יח' ג,ד) "ודברת בדברי" אשר מפיך (עוב' א,טז) "ישתו כל הגוים" אותם ויקיצו (איוב יד,יב) "משנתם".  (דניאל ז,יב) "וארכה בחיין יהיבת להון" (וארכה בחיים ניתנה להם), ובהיגלות האמת לעיניהם יחזרו בתשובה (דה"ב לד,כח) "וישיבו את המלך", אשר יתגלה (מ"ב כג,לה) "לתת" (מש' כח,כ) "רב ברכות" לישועת עולם.