יום חמישי, 4 ביוני 2015

בהעלתך, עליה ו, יסוד בשבוע

בהעלתך, עליה ו, יסוד בשבוע. במ' י,כג: "ויאמר י-הוה אל משה: היד י-הוה תקצר? עתה תראה היקרך דברי אם לא".
עם ישראל כמהים לבשר, ואמונתם ובטחונם נחלשים ונטשטשים כפי טפיחת התאוה. משה רבנו לא חושב שמופת מאת ה' יאה לזעקת העם להרגיעו. ואז התשובה הקשה מאת ה': "ויאמר י-הוה אל משה: היד י-הוה תקצר? עתה תראה היקרך דברי אם לא" = 3198, כי גם אם יסטו [ברא' ו,ב] "ויראו בני הא-להים את בנות האדם כי טבת (טובות) הנה, ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו", עדיין יוכלו לחשוב בשכל ישר ולהתחרט ולשוב בתשובה על מעשיהם, [במ' יד,מ] "וישכמו בבקר, ויעלו אל ראש ההר לאמר: הננו, ועלינו אל המקום אשר אמר י-הוה, כי חטאנו".
אותו נס יכול לבוא בהנהגה של דינים או בצינור של חסדים; הכל תלוי באופן בו נתבקש או נזדמן, בכלים המוכנים לקבלו. יכול היה להיות שהעם יתאוה לבשר, ובמקום לכפור בביטחון ובחרות יתחזק דוקא, ויתחנן בטבעיות לבורא עולם לבשר כפי שיעשה לעת כל צורך או רצון אחר, ויקבל מחסדי שמים בשר באופן מופתי, כולו רקמה של חסדים. אך במצב שלפנינו, גישת העם לא תזכה אותו באותם חסדים יקרים, ובכל זאת הנס יארע, הבשר יהיה, מרקם שרירי של דינים קשים. יבוא באופן של מקרה (לא נס גלוי אלא סתם רוח סוחבת כמות רבה של שלוים מהים אל המדבר), ויהיה עד שיצא מאפכם, עד שגם תשבעו וגם תתעבו את תאוותכם. בשתי הדרכים, המבוקש יסופק; הן לברכה, והן יתהפך לרפאנו מהתאוה המטמתמת.
כי איך יעלה על הדעת? "היד י-הוה תקצר?" = 835, אשר ממנו תבקש [תהי' קמג,ט] "הצילני מאיבי י-הוה, אליך כסתי" (דב' י,ג) "ושני הלחת (הלוחות) בידי" עליהם כתב א-להים בחינת (מש' כ,כז) "נשמת אדם", כי תדע (יח' לג,ל) "מה הדבר היוצא מאת י-הוה", (איכה ב,ג) "ויבער ביעקב כאש להבה" המעורר את הלבבות לפעול באהבה מלאה, להורות (יהו' כד,כח) "איש לנחלתו" אשר (דב' לט,יד) "לא תסיג גבול רעך"; (ירמ' ל,יט) "והרביתים ולא ימעטו", כי (מ"א טז,יח) "אל ארמון בית המלך" יגישו את יהבם, ומעמו ית' יקבלו פרנסתם בהיכנותם (שמ' ד,כב) "בני בכרי ישראל".
ואם העזו העם עוד ליפול אל הספק לבל יאחזו באמונת אמת, "עתה תראה, היקרך דברי אם לא" = 1704, כי אחריתך בתכלית הטוב, ותשמע [יש' נו,ח] "נאם אדנ-י י-הוה, מקבץ נדחי ישראל: עוד אקבץ עליו לנקבציו", מן הגוים שיתגירו ונלוו עליהם (כדברי רש"י) להיות ממלכת כהנים עצומה; ואתה, [איוב לה,ה] "הבט שמים וראה, ושור שחקים גבהו ממך" ורק לטובתך כל הקורה לך, כי כדברי רש"י: ואחרי שהוא גבוה ואתה נמוך, ואין לו תועלת ברשעך וצדקך, למה תתפאר אליו בצדקך -עכ"ל. (יהו' ו,כ) "ויהי כשמע העם את קול השופר", ויתעוררו לתשובה, (ש"ב ז,כד) "ותכונן לך את עמך ישראל לך". (יח' יא,ה) "כן אמרתם, בית ישראל". ובתיקון מידת היסוד שבשבוע, בה האיזון מתגלם והשלום נגלה, ראוי להכריע את הדרך, השיטה, בה נלך גם לזכות וגם להשפיע על זולתנו הנהגה של חסדים, לעשות שלום על פני כל הארץ.







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה