חוקת עליה ו, יסוד בשבוע. במ' כא,יז: "אז ישיר ישראל את השירה הזאת, עלי באר ענו לה".
אנחנו בתום שנת הארבעים למסעינו במדבר, והוא משל למסעות הנשמה בעולם הזה, טרם תשיג את הארץ המובטחת, ארץ ישראל, ארץ נושבת בסגולתה לישוב בני אדם, ארץ נושבת בבחינת רוח, הנושבת ומחיה את הבריאה.
אז "ישיר ישראל" = 1061 (תהי' קכ,א) "שיר המעלות". השירה של ישראל המתיחד עם ארצו (השירה של הנשמה המתיחדת בגופה) משולה למעלות, לסולם דרכו הברכה משמים תרד עדינו בצליל השיר, בצלילי הביטוי הכי נעלה של דיבור האדם המתפלל מתוך שמחה וטוב לבב. שירה של תמיהה, של הודיה, וכן שירה של בקשה. "את השירה הזאת" = 1334 נשיר, המהווה מבוא לבקשה (שמ' לג,יג): "ועתה, אם נא מצאתי חן בעיניך", מתוך שזכינו לתקן את ראיית העולם שלנו וראית הזולת, עד כדי שנודע לנו שאין רשע ואין דבר רע, (תהי' לז,י) "והתבוננת על מקומו ואיננו". ויש על מה לסמוך כדי לצפות שדוקא ראיית הבורא ית' אותנו תשקף את מה שהמתקנו בעצמנו.
מה טיב השירה הזאת, בה אנו משיבים לקב"ה על ברכת הבאר שליוה אותנו במשך ארבעים שנה? "עלי באר ענו לה" = 474, ביישור (במ' כד,טז) "דעת" המחברת בין המוחין לבין המידות, בין הנשמה לבין הגוף, בין המחשבה לבין הדיבור והמעשה. כי כך ינהג (שמ' ט,כה) "עץ השדה" הוא האדם (כמפורש בדב' כ,יט), הניזון (ברא' כז,כח) "מטל השמים", אותם שמים אליהם ינאם עוד מעט משה רבנו בשירה שלו, הפותחת (דב' לב,א) "האזינו השמים" מתוך ביטחון באשר (ש"ב יט,מג) "כי קרוב המלך אלי", ומתוך דעת מתוקנת אינשא אליו דוקא (ש"ב כב,יא) "על כנפי רוח" נושבת; וכל מאגר המידע החדש הנדרש לפענח את המציאות החדשה שנוצרה מדרכנו אל השלום והנחלה והמקדש הפנימי והחצוני לנו, הכל מוזמן מתוך חיבור מופלא (מ"ב כא,י): "וידבר י-הוה ביד עבדיו הנביאים", וכאשר ה' א-להים ידבר, מי לא ינבא?
שירת כל הנברא מצטיירת בתבנית החוזרת על עצמה אל תוך פנימיות האדם הוא העולם, מצורתו הקוסמית עד החלקיק הכי זעיר הגובל בין החומר לבין הרוח, ובכל פעם וסיבוב נתווסף לה עוד מימד לארכו להשתנות ולנוע, כל פעם לפי תודעה מתוקנת וממתוקת יותר, מסוגלת למציאות יותר מסוגלת לאור עליון, יותר מוארת בפועל. "אז ישיר ישראל את השירה הזאת, עלי באר ענו לה" = 2877, והשירה מקבלת ביטוי ותרגום לעולם המעשה בהתקיים ממנה הכתוב (דב' יז,יט) "לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה". ככה נבנה הסולם, שיר המעלות, אשר תמיד מוטל על ישראל שישירו, ועל כל החפץ חיים לעשות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה