חוקת עליה ה, הוד בשבוע

חוקת עליה ה, הוד בשבוע. במ' כא, ח: "ויאמר י-הוה אל משה: עשה לך שרף ושים אתו על נס, והיה כל הנשוך, וראה אתו וחי".
וצריך עיון באשר "נשוך" = 376, דהינו שנבהל, שקבל מכה לפנות מתוכה לכיוון (ברא' לז,יד) "שלום", בעוד "שרף" = 580 יעורר את האדם להקריב (שמ' כא,ל) "פדין (פדיון) נפשו", ומכאן אפשר כבר להבין את כוונת הדברים.

עיקרון תורת החיסון: אותו דבר הממית הוא הגורם לרפואה; היכן שהקלקול, שם גם התיקון. כמנין הפסוק שלנו בערכו 3737, בא פסוק אחר שוה ערך להסביר איך זה פועל: [מש' כט,כז] "תועבת צדיקים איש עול, ותועבת רשע ישר־דרך". תאמר מעתה: איש עול נועד לנסות את הצדיק לעזור לו בתיקונו, ואיש-ישר דרך הוא המסוגל להוביל את הרשע לתיקונו. ובדיוק נוסף: "תועבת צדיקים" = 1132, כדוגמת [דב' לב,יט] "וירא י-הוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו", שאין יותר מעורר את הדינים בשמים מאשר הכעס של בני אדם, שאין מידה רעה ממנה; כאשר "ותועבת רשע" = 1454, שירגיז ויגעיל את הרשע [תהי' פע,יד] "לו עמי שמע לי, ישראל בדרכי יהלכו": הליכה בדרכי ה', נאמנות לשמוע בקולו, מהווה חומה מודעת ומוחשית להצלחת דרכי הרשע.

"עשה לך שרף ושים אתו על נס" = 1978, כמנין [איוב יד,טו] "תקרא ואנכי אענך, למעשה ידיך תכסף", שאם תדע לקרוא ולשים את תקותך רק בו ית', מתוך כיסופין למתיקות חסדיו, במעשה ידיך המתוקנים דוקא תמצא את מבוקשך. ואם ככה תעשה, תחוה אשר "והיה כל הנשוך, וראה אתו, וחי" = 1100, כי ראיית השרף יזכיר לו אשר [תהי' נד,ו] "הנה א-להים עזר לי, אדנ-י בסמכי נפשי": שה' הדריך אותך בהשגחה פרטית מופלאה עד כדי שא-להים, השם השולט על הדינים, נהיה לעזרתך, ושם אדנ-י של המלכות המבצעת סומך לנפשך.

המפתח מובא פה במשל העיקרון הפעיל, הוא "שרף על נס" = 790, אשר תראו אותו (יחז' ז,כה) "ובקשו שלום"; ואם יתקן כל אחד מעשיו לכיוון מבוקשו, לא יהיה לעולם הנחש השרף בדרכו, אלא רק משלום אל שלום ילך בכל דרכיו תמיד.