יום רביעי, 17 ביוני 2015

קורח, עליה ה, הוד בשבוע

קורח עליה ה, הוד בשבוע, במ' יז,כ: "והיה האיש אשר אבחר בו, מטהו יפרח; והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם".
פרשת המנהיגות והכהונה מתקדמת לפיתרונה, לכאורה; צפויה היתה להיות כבר מאחורנו כחלוף מחלוקת קורח ועדתו, ותלונות העם המפוחד, והמגפה, והקטורת; אבל עדיין, כדברי האור החיים, נראה לעיני העם אשר לעולם אפשר שיבחר ה' בשאר השבטים לשרתו, ולזה צוה לעשות מבחן המטות -עכל"ק. לגלוי מהותו של מנהיג העם (ומהות ההנהגה הפנימית המתוקנת אצל כל אחד ואחת), יובילו אותנו הרמזים בפסוק המכריע. משה נצטוה לאסוף מטה אחד לכל שבט, ולכתוב על כל מטה את שם כל נשיא, ואת שם אהרן על מטה שבט לוי. ואז, הפסוק שלנו: "והיה האיש אשר אבחר בו, מטהו יפרח; והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם". למה דוקא פריחת המטה תשמש אות להכריע? מזכיר כאן רבי יעקב בעל הטורים את דברי המדרש (במדב"ר יח,כג) בענין הנאמר על מלך המשיח אשר יפרח בימיו צדיק, שבימיו תחזור הכהונה, ויפרח מטה אהרן -עכל"ק. בחינת משיח אנחנו מחפשים.
מה המידע הראשון שיש לנו עליו? הוא "אשר אבחר בו" = 720 כמנין עשר פעמים (ברא' כד,יב) "חסד", עשרה חסדים מתוקנים בעשרת ספירות הויתו, המזמינים גם את פעולת התשובה מצד ההוד של משה, כפי שכתוב שתי פעמים (שמ' ה,כב לב,לא) "וישב משה אל י-הוה", שחזר בתשובה לפניו. ועם כל זאת, החידה הטמונה בבטוי "אשר אבחר בו" תמצא גם את פתרונה בערכה המספרי, ככתוב (ויק' כא,א): "אמר (אמור) אל הכהנים בני אהרן", הם הכהנים. הצהרה ברורה, בבחינת הכנעה בתיקון הנדרש, בכלל ובפרט.
ואז הסימן, שלב ההבדלה בפארו והדרו: אותו האיש, הנבחר מאת ה' יחיד בדורו, הפלא ופלא: "מטהו יפרח" = 358, הוא אשר (דב' לד,ט) "מלא רוח חכמה", הוא הראוי להיות (ש"א כד,ו) "משיח"!. כאשר בקשנו בבירור, קבלנו לאלתר.
"והשכתי מעלי" = 891, יבקש הבורא (הרשב"ם רואה "והשכותי" כדוגמת (אסתר ז,י) וחמת המלך שככה: שנתרכך ונתפייס), להזכיר שתמיד אפשר לחזור בתשובה ולתקן, עד כדי שמעשים עתידיים מקנים זכויות למפרע לגאולה בנוכח; הרי אומר המדרש שבזכות זה שנאמר בהר סיני (שמ' כד,ז) "נעשה ונשמע", זכינו בנוכח בכל מהלך "יציאת מצרים", שבזכות המאוחר זכינו במוקדם; ועל השניים המסובבים אחד את השני בהדדיות, חוזר שתי פעמים הנביא לקרוא לכנסת ישראל בלשון (יש' נא,יז) "התעוררי", המובא גם בשינון בחיבורו לכה דודי של רבי שלמה אלקבץ (אשר אנו שרים מדי ערב שבת) כנגד ספירת התפארת: כי בא אורך, קומי אורי.
יש מצב התוקע אותך, שחייב להיגמר ולחלוף מן הוויתך. ההנהגה חייבת להיות ברורה. ה' מבקש להוריד כבי' מעליו את "תלנות בני ישראל אשר הם מלינם" = 2205 כי [שופ' יז,ו כא,כה] "בימים ההם אין מלך בישראל: איש הישר בעיניו יעשה". והעינים שובבות ומטעות את מי שטרם יתקן את לבו, והעקמומיות תתחפש ליושר בקלות.
שלב ההמתקה רועש: "והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם" = 3667; על כן, צא אתה [זכ' א,ג] "ואמרת אלהם, כה אמר י-הוה צבאו-ת: שובו אלי נאם י-הוה צבאו-ת, ואשוב אליכם, אמר י-הוה צבאו-ת". את הכל אפשר עדיין לתקן בתשובה.
בפסוק שלנו, הקב"ה בוחר את האיש אשר יהיה בבחינת משיח לעם, ואף נותן לו תפקיד מפורט. הפסוק השלם שוה 5087, ועומד כנגדו עוד פסוק השם אבן יסוד לבית המקדש, כדברי יעקב [ברא' כח,כב]: "והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית א-להים; וכל אשר תתן לי, עשר אעשרנו לך". מה שיש בידי זה רק אבן, אפילו לא באמת לב מבין, רק אבן, אך מעכשיו אקדיש אותה להיות משכן לה', וכך אזכה ללב בשר, לשכינה השורה בתוכי. "וכל אשר תתן לי, עשר אעשרנו לך" = 2694, ובכך, [תהי' קל,ב] "אדנ-י שמעה בקולי, תהיינה אזניך קשבות לקול תחנוני", כי אינני רואה בי בעלות כי אם צינור, ופעמיים אעשר לתכלית קדושת השלום את כל אשר יהיה בידי מתוך ידיעה ברורה באשר מה' אקבל, וכדברי הגמרא (תענית ט,א): עשר בשביל שתתעשר -עכ"ל; וכשתתעשר תעשר עוד ותתעשר ותעשר; והעושר האמתי אינו הזה הגשמי הנותר בידיך לאחר שעשרת והקרבת, אלא דוקא הזה הרוחני אשר במעשר רכשת לך. סלולה לפניך, הדרך לגלות פני משיח וליסד את המקדש.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה