שלח לך, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע

שלח לך, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. במ' טו,לד: "ויניחו אתו במשמר, כי לא פרש מה יעשה לו".

והנה איש אחד מחלל שבת בפרהסיא. אומרים חז"ל שידוע היה לכולם שדינו למיתה, ורק לא ידעו איזו מיתה לגזור עליו. ונראה לע"ד שלא די בכך, שיש עוד מה לדרוש מכך שהניחו אותו במשמר. כי אפילו שנגזר דינו, אפילו שחרב חדה מונחת כבר כביכול על צוארו, שערי תשובה תמיד פתוחים; וכל עוד נשמתו בו ההזדמנות בידו לחזור בתשובה שלמה ולהציל את נפשו.

ויניחו אותו דוקא במקום המכונה "משמר" = 580, שיזכה להתבונן ולהתמלא חרדה על מה שעשה, ואולי זה יועיל לו לפדות את נפשו. כי כל עוד נשמתו בו, "פדיון נפש" נשיג לו, ואסור להתיאש. וזה למה שלא "פרש" מה יעשה לו. הרי כבר אמר נעים זמירות ישראל [תהי' קלח,א] "לדוד: אודך בכל־לבי, נגד אלהים אזמרך", שמתוך הודיה על הכל מכל הלב יגיע האדם לרשות "נגד אלהים אזמרך" = 411 אפילו ברמה של "יש מאין" (שלא מוצא על מה להודות, ומודה בכל זאת על זה שאינו יודע), חסדים המתחדשים דוקא מפועלו כבי' נגד השם א-להים הממונה על הצמצום והריבוי והדינים, להביא את העולם לישועה בכל מצב. כי כפי שניתן בידינו להמתיק את דברי ה' באומרו (עליה ד בפרשתנו - במ' יד,כח) "אעשה לכם" = 466, כך יומתק "מה יעשה לו" = 466, וזה ענין "הר מוריה" הוא הר הבית, מקום ההמתקה דוקא.

ועל זה ישהה במשמר, בתוך פסוק שראשי תיבותיו עולים כמנין טהר"ה, כן יחול על כל טובי הלב והכוונה, למשוך לבריאה ישועה ברחמים במהרה ממש כי"ר.

וככה ינהגו בו: "ויניחו אתו במשמר, כי לא פרש מה יעשה לו" = 2186, [דה"א ט,כד] "לארבע רוחות יהיו השערים (השוערים): מזרח, ימה, צפונה ונגבה" לשמור עליו, עד אשר ישוב בתשובה שלמה, [מ"ב טו,ג] "ויעש הישר בעיני י-הוה, ככל אשר עשה אמציהו אביו". (במ' לג,נא) "ואמרת אלהם: כי אתם עברים את הירדן", אתם מתעלים מעבר לכל ירידה ולכל פתויי שוא, כי (ירמ' יט,יא) "ככה אשבר (אשבור) את העם הזה, ואת העיר הזאת" המגושמים, אשר המה כקליפה קשה העוטפת את הפרי הטוב: (זכ' ג,ח) "אתה, ורעיך הישבים לפניך, כי אנשי מופת" יסתגלו להוביל ולהמשיך ישועה לעולם הזה מהיאחזם בעולם העליון ובאורו ובחיי נצח אשר בו, (קו' ב,יא) "ואין יתרון תחת השמש" כי אם רק הדרך לעברו בשלום, לשלום.