בהעלתך, עליה ב, גבורה בשבוע

בהעלתך, עליה ב, גבורה בשבוע. במ' ט,כו: "ושרת את אחיו באהל מועד, לשמר משמרת, ועבדה לא יעבד; ככה תעשה ללוים במשמרתם".

והלוי המוכן למלא את מקומו בתיקון הבריאה, ידע את שדה עבודתו, "ושרת את אחיו באהל מועד, לשמר משמרת, ועבדה לא יעבד; ככה תעשה ללוים במשמרתם" = 5202 , כי אם לא יקפידו להתמקד במשימותם כי לא ידע כל אחד את סף ורעף כחות השפעתו, [שמ' ה,כא] "ויאמרו אלהם: ירא י-הוה וישפט, אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו, לתת חרב בידם להרגנו", כי עמל ידיים בלא הלב נוכח, או כוונת לב הנעצרת בידי פחד פסול טרם תצא לפועל, יסיר אור מההתעוררות לקדושה כולה, ואולי יזיל את הכוחות שנצברו בה לשדות החושך חו"ש.
הלוי יופקד על משמרת הקודש, הוא יכין את כל הנדרש לעבודת הקרבנות, "ועבדה לא יעבד" = 204, שאת הקרבנות עצמם הוא לא יקריב, כי כאשר ירד אש מן השמים לאכול את הקרבן מעל פני המזבח, יתגלה לעיני כל אשר הכל מאת ה', הרי (ברא' לט,כג) "י-הוה מצליח" את סדר הכפרה בידי הכהן ובידי (ברא' מו,ז) "בניו ובני בניו" דוקא, והכהן יעמל להיות (יש' כט,כא) "צדיק" בימיו, ויפעיל (זכ' א,יד) "קנאה גדולה" לדיוק וכוונת עבודתו כאשר (יש' מב,כא) "י-הוה חפץ", ככה בכל (שמ' יז,טז) "דר (דור)", הכהן (איוב כז,יד) "וצאצאיו", ויודה כל אחיו בפני אחיו אשר (מש' ג,יג) "מצא חכמה" כי רק (תהי' נו,ב) "חנני א-להים", ולא שמני בין (דה"א ה,יח) "יצאי צבא" אלא בין הממשיכים לידי הצבא נצחון מן המרומים.

כי לא רק "ככה תעשה ללוים במשמרתם" = 1958, אלא שמכאן תלמד לפקוד על כל אחד כפי כליו ומשימתו: [דב' לא,א] "וילך משה, וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל". אשר רק יעסוק כל אחד באשר לתכלית תיקונו עלי ארץ, ואם יניחו את חלוקת התפקידים בידי היצר וההון והכח בבחינת כל דאלים גבר ואף הכהונה תינתן בידי בעלי ההון, אז המכונה לא תפעל לתועלת לה נבראה, ויהיה [ירמ' ד,כב] "כי אויל עמי, אותי לא ידעו; בנים סכלים המה, ולא נבונים המה; חכמים המה להרע, ולהיטיב לא ידעו", [ש"ב יג,לו] "ויהי ככלתו לדבר, והנה בני המלך באו, וישאו קולם, ויבכו; וגם המלך, וכל עבדיו, בכו בכי גדול מאד". כי סדרי עולם אשר חרת ה' בבשר הבריאה קובעים אשר [מש' י,ה] "אגר (אוגר) בקיץ, בן משכיל; נרדם בקציר, בן מביש": עת לכל חפץ, וממונה על כל עבודה, כי נועדת [תהי' סז,ג] "לדעת בארץ דרכך, בכל גוים ישועתך", והתמסרות לבך לתיקון עולמך נתבקשת, ושמה תתמקד השפעת כח הבחירה שלך; הרי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים כדברי רבי חנינא בגמרא (מגילה כה,א), אפילו חידוש נשמת חיים באשר כבר מת, הרי [יח' לז,ה] "כה אמר אדנ-י י-הוה לעצמות האלה: הנה אני מביא בכם רוח, וחייתם". ועל אחת כמה וכמה, הלא ישיב ויחזק רוח ופרנסה ואריכות ימים בטוב לאשר תבוא בטהרה ובקדושה, מתוך ענוה ואהבה תגש אליו בתפלה, ועמלה הטוב בידה? (אסתר ב,יז) "ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות". [ברא' כב,טו] "ויקרא מלאך י-הוה אל אברהם, שנית, מן השמים": שמידת החסד תיקרא להתעורר על האדם, להפוך את האבל לשמחה, להעלים את הפחד מפני כוחה של אהבה.
ובתמימות, כמו כולם, ילך הלוי לפני ה', "ושרת את אחיו באהל מועד, לשמר משמרת; ועבדה לא יעבד" = 3244, וראה הוזהרת: [קו' ז,טז] "אל תהי צדיק הרבה, ואל תתחכם יותר. למה תשומם?", שלא תחרוג מגדר המצוה, מגדר מידות הבורא (שלא תמתח את מידת רחמיך עד אשר תחוס על אכזרים, וכן הלאה), ואל תתפתה לחכמות אשר בינתך אינה משגת, כי כל זה יביאך רק להשתוממות מתוך דאגה ודכאון; אלא רק תתבונן בכלים וכישורים והבנות אשר שם ה' בך, ובהם תתקדש לפעול את מפעל הישועה לעולמך.