יום רביעי, 8 באפריל 2015

מהקריאה לפסח, יום ו, יסוד בחג

מהקריאה לפסח, יום ו, יסוד בחג. במ' ט,ח: "ויאמר אלהם משה: עמדו, ואשמעה מה יצוה י-הוה לכם".
אם הכלל מתקן את כליו התודעתיים לקבל את דבר ה', אז היחיד (המנהיג, השופט, המלך, הנביא) משיג את האמת ביושר להשפיע ממנה על כולם. "ויאמר אלהם משה: עמדו, ואשמעה מה יצוה י-הוה לכם" = 1492 ומה שה' יצוה יקבל צורה חדשה באמרי את (שמ' כה,טז) "העדת אשר אתן אליך"; ונמצא חן בעיני ה' (ברא' כח,כ) "ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך". ונודה (ירמ' כ,יג) "את י-הוה, כי הציל נפש אביון", את המלך הרחמן (אסתר ז,ה) "אשר מלאו לבו לעשות כן".
"ויאמר אלהם משה" = 678 (ברא' ז,ה) "ככל אשר צוהו" ה'. ולימד אותנו את הכלל, כפי שהיה בים סוף -כשצוה עלינו להחריש ולצפות איך שה' הוא הנלחם לנו-: "עמדו ואשמעה מה יצוה י-הוה לכם" = 814, ואני אבוא (ברא' כ,ה) "בתם לבבי ובנקין כפי" ואגלה לכם: (ברא' מב,יח) "זאת עשו, וחיו", כי בעשית המצוה תתקנו את עצמכם לחיים מלאי ברכה וטוב.


תגובה 1:


  1. משה מכונה עניו מכל אדם, איש הא-להים, עבד ה', אשר ידעו ה' פנים אל פנים; וכמובא בלקט מוסף רש"י: שיהיה לבו גם בו, ומדבר אליו בכל עת שירצה, כענין שנאמר (שמ' לב,ל) ועתה אעלה אל ה', עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם - עכ"ל. כי משה, הנשמה הכוללת של כלל ישראל (בעוד ישראל ישמש נשמה כוללת לכל האנושות), משמש דוגמא לכל אשר יבואו אחריו, כי יתבטל בפני הא-להים והא-להים ימליכנו, ויורה תורת מן יום ביומו לשתתחזק בבטחון ותתגדל בצדקה; וכדברי איגרת הרמב"ן אשר כתב: השפל עצמך, וינשאך המקום.

    השבמחק