מהקריאה לפסח, יום ב, גבורה בחג. ויק' כב,לג: "המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים, אני י-הוה".
א-להי ישראל, צורת ומתכון הקשר בין הבורא ית' לבין בעלי בריתו לתיקון עולם, מורה חוק של מידה כנגד מידה, של סיבה ומסובב, מעשה ותולדותיו. לא לריק יצאנו מעבדות לחרות, כי אם יצהיר ה' על עצמו היותו "המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים, אני י-הוה" = 2068 כי אין מקום כלל לטומאה אצל הקודש ולא לחושך בתוך האור, כמפורש אשר [מש' יא,י] "בטוב צדיקים תעלץ קריה, ובאבד רשעים רנה". מעצם זה שיוצאים ממצרים יקומו החכמים הרואים את הנולד [עזרא י,ז] "ויעבירו קול ביהודה וירושלם, לכל בני הגולה, להקבץ ירושלם" כי אמר ה' (שמ' ו,ד) "וגם הקמתי את בריתי אתם", ואז (דב' לא,ג) "הוא ישמיד את הגוים האלה מלפניך, וירשתם" -מידי כל העמים אשר פלשו לתוכה בזמן בו השתעבדת לכוחות זרים- את הארץ הטובה שהובטחה לאבותיך. ויהי (זכ' ז,ז) "בהיות ירושלם ישבת ושלוה" ובקדושה עוסקים בני ישראל להיתקן במידות הקדושות של הבורא להמשיך ברכה ולהשפיע טוב על העולם, [אסתר ח,טז] "ליהודים היתה אורה ושמחה וששן ויקר", ומהם, כן יהיה לכל הבוחרים בטוב על פני תבל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה