תזריע, עליה ד, נצח בשבוע. ויק' יג,כד: "או בשר כי יהיה בערו מכות אש, והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה".
כי הכל למען האדם, להצביע על טומאתו לשיטהר. "או בשר כי יהיה בערו מכות אש, והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה" = 3851, כי הכל באמת להביא את האדם אל תיקונו ואין זה, אף כלום מכל העבודה אשר פוקדה על האדם עלי אדמות, יוסיף או יגרע חלילה מהאלהים עצמו דבר. [מ"א ח,כז] "כי האמנם (האומנם) ישב א-להים על הארץ? הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, אף כי הבית הזה אשר בניתי", אף בית המקדש עצמו, הכל לטובת האדם.
כויה מגיעה בחטף, ברגע אחד בו הכל משתנה לקדימה. מתוך המצב שהיא גורמת, רואים את המציאות אחרת; והכל, הזדמנויות לכפר, לזכות בשלום. אז יש בעורו "מכות אש" = 767, רושם של דינים קשים שמבקשים המתקה; [דב' כו,ד] "ולקח הכהן הטנא מידך, והניחו לפני מזבח י-הוה אלהיך"; כי גם (תהי' לז,לט) "בעת צרה" באת לקדש (תהי' קב,טז) "את שם י-הוה", (ברא' יא,ח) "לבנת העיר", ולא חדלת מהעלות (ויק' א,ט) "עלה אשה ריח ניחוח לי-הוה". כי ידוע לך אשר היה מעולם וחזר פעם בפעם כי לא תוקן, אשר (יש' נג,ו) "איש לדרכו פנינו", ולא יודו מנהיגי העם באשר (מלא' ג,טו) "אנחנו מאשרים זדים" כי הם בעצמם (ירמ' ח,יט) "הכעסוני בפסליהם, בהבלי נכר" עד אשר הברכה סרה מעליך, (יש' סד,ג) "עין לא ראתה" את הנולד ולא שמעו מישרים עד אשר קמו אויבי ה' (יח' כו,יב) "והרסו חומותיך" (דב' א,מד) "וירדפו אתכם" ויתפסו (יח' מד,ג) "את הנשיא" שבכם, את בעלי שררה אשר הנהיגוך שולל. וירא העם וידע, (יח' כז,לא) "ובכו אליך במר נפש"; (זכ' א,יז) "ונחם י-הוה עוד את ציון" לפתוח שערי תשובה וישועה עד אשר (תהי' צב,ה) "במעשי ידיך ארנן", ואקום בקהל עם ואשיר: (תהי' ח,ב) "י-הוה אדנינו, מה אדיר שמך", כי שבתי (שמ' י,כט) "ראות פניך", ויתגלה ה' (שופ' יח,כו) "וישב אל ביתו" הנתקדש לו בקרבי.
ולאחר שנכוית, "והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה" = 2237, ומתוך אשר [מש' יח,טו] "לב נבון יקנה דעת, ואזן חכמים תבקש דעת", יתברר לעיניך אשר אין תורת הא-להים כי אם (דב' ד,יד) "חקים ומשפטים לעשתכם אתם בארץ", לתקן בהם ישועת עולמים.
כויה מגיעה בחטף, ברגע אחד בו הכל משתנה לקדימה. מתוך המצב שהיא גורמת, רואים את המציאות אחרת; והכל, הזדמנויות לכפר, לזכות בשלום. אז יש בעורו "מכות אש" = 767, רושם של דינים קשים שמבקשים המתקה; [דב' כו,ד] "ולקח הכהן הטנא מידך, והניחו לפני מזבח י-הוה אלהיך"; כי גם (תהי' לז,לט) "בעת צרה" באת לקדש (תהי' קב,טז) "את שם י-הוה", (ברא' יא,ח) "לבנת העיר", ולא חדלת מהעלות (ויק' א,ט) "עלה אשה ריח ניחוח לי-הוה". כי ידוע לך אשר היה מעולם וחזר פעם בפעם כי לא תוקן, אשר (יש' נג,ו) "איש לדרכו פנינו", ולא יודו מנהיגי העם באשר (מלא' ג,טו) "אנחנו מאשרים זדים" כי הם בעצמם (ירמ' ח,יט) "הכעסוני בפסליהם, בהבלי נכר" עד אשר הברכה סרה מעליך, (יש' סד,ג) "עין לא ראתה" את הנולד ולא שמעו מישרים עד אשר קמו אויבי ה' (יח' כו,יב) "והרסו חומותיך" (דב' א,מד) "וירדפו אתכם" ויתפסו (יח' מד,ג) "את הנשיא" שבכם, את בעלי שררה אשר הנהיגוך שולל. וירא העם וידע, (יח' כז,לא) "ובכו אליך במר נפש"; (זכ' א,יז) "ונחם י-הוה עוד את ציון" לפתוח שערי תשובה וישועה עד אשר (תהי' צב,ה) "במעשי ידיך ארנן", ואקום בקהל עם ואשיר: (תהי' ח,ב) "י-הוה אדנינו, מה אדיר שמך", כי שבתי (שמ' י,כט) "ראות פניך", ויתגלה ה' (שופ' יח,כו) "וישב אל ביתו" הנתקדש לו בקרבי.
ולאחר שנכוית, "והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה" = 2237, ומתוך אשר [מש' יח,טו] "לב נבון יקנה דעת, ואזן חכמים תבקש דעת", יתברר לעיניך אשר אין תורת הא-להים כי אם (דב' ד,יד) "חקים ומשפטים לעשתכם אתם בארץ", לתקן בהם ישועת עולמים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה