יום ראשון, 8 במרץ 2015

פקודי, עליה ב, גבורה בשבוע

פקודי, עליה ב, גבורה בשבוע. שמ' לט,יד: "והאבנים, על שמת (שמות) בני ישראל הנה, שתים עשרה על שמתם; פתוחי חתם איש על שמו, לשנים עשר שבט".
על החושן, משובצים אבנים. "והאבנים, על שמת בני ישראל הנה" = 1617 וכל אחד ואחת נצפה בהם. כי לא יקום רשע, [תהי' י,ו] "אמר בלבו בל אמוט, לדר ודר אשר לא ברע", וכן [תהי' נב,ג] "מה תתהלל ברעה, גבור? חסד א-ל כל היום" ומעשיך כושלים ואינך מצליח כי אם במידה בה נגזר עלי לכפר ביסורין. ועל הנשיאים דוקא לתרום את האבנים לחושן, כי (מש' יג,ח) "כפר נפש איש, עשרו" (וכדברי רש"י: עשרו של אדם הוא כופר נפשו, שעושה ממנו צדקה, עכל"ק); וידע כל מושל בישראל לנהוג (מ"א ט,ד) "כאשר הלך דוד אביך: בתם לבב, ובישר", להיות אור לגוים שיקומו לעשות גם צדקה ומשפט בארצותיהם.
"והאבנים, על שמת בני ישראל הנה, שתים עשרה על שמתם; פתוחי חתם איש על שמו, לשנים עשר שבט" = 6842, שכולם כלולים באגודה אחת, בתוך גדר אותו ריבוע של זרת על זרת, כולנו ערבים זה לזה גם בפני ה'; ולך, וגם לי: [ירמ' כו,ב] "כה אמר י-הוה: עמד (עמוד) בחצר בית י-הוה, ודברת על כל ערי יהודה הבאים להשתחות בית י-הוה, את כל הדברים אשר צויתיך לדבר אליהם. אל תגרע דבר". והדברים, דברי תוכחה המה, דברי מוסר הדורשים להפסיק ולתקן לאלתר את רוע מעשינו בדרכי צדקה ומשפט צדק, ומשם, אך לצפות לגאולה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה