יום רביעי, 18 במרץ 2015

ויקרא, עליה ה, הוד בשבוע


ויקרא, עליה ה, הוד בשבוע. ויק' ד,יג: "ואם כל עדת ישראל ישגו, ונעלם דבר מעיני הקהל, ועשו אחת מכל מצות י-הוה אשר לא תעשינה, ואשמו".
יכול לקרות ותהיה בעיה בהנהגת ישראל, הרי רש"י מיחס את הבטוי "כל עדת ישראל" לסנהדרין, ומשם, לכל המקובלים על הצבור כרבנים, שופטים, שליטים. וחשוב להבין אשר גם על שגגה חלה אחריות (הרי עצם היות בלי כונה שהכניס את ידו אל תוך המטחנה חו"ח, לא יציל לאדם את היד, וכדו'), וגם לשגגה יש תולדות. כי שוגג, הזה שלא הקפיד. הוא עושה רע בדיעבד, כי לא דיק לעשות טוב. ואם הוא מנהיג, רב, פוסק, שופט, ראש ממשלה, שגגתו תטעה גם את הצבור. וממילא, גם "כל עדת ישראל", דהינו כל העם, יחטאו בשגגה.
אז הכל מתחיל מהמנהיגים, המטעים את הקהל, ותפאורת דבריהם מעלימה את השגגה מעיני הכלל, עד כדי שכולם יעברו על מצות לא תעשה, שיתישר בעיניהם לעשות את אשר לא ייעשה, ואשמו. אוי נא לנו כי חטאנו, בכל המישורים, בשם רבנים דורשי דופי או רודפי בצע, בשם חוקי הממלכה הסותרים את חוקי התורה, בשם הגיון פסול; אוי נא לנו כי חטאנו. "ואם כל עדת ישראל ישגו, ונעלם דבר מעיני הקהל, ועשו אחת מכל מצות י-הוה אשר לא תעשינה, ואשמו" = 5316, יהיה קל מאוד לנחש מה קורה ברקע, כי תיכף תתחילנה קטטות ומריבות לפלג את העם: [ויק' כד,י] "ויצא בן אשה ישראלית, והוא בן איש מצרי, בתוך בני ישראל; וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי"; ומצד שני, אפילו צדיק וחכם יתפתה בשבחות הגוים למתנות אשר קבל מה', כאילו הן שלו, ותבוא היפה ותחמיא למלך [מ"א י,ז] "ולא האמנתי לדברים, עד אשר באתי ותראינה עיני, והנה לא הגד (הוגד) לי החצי; הוספת חכמה וטוב אל השמועה אשר שמעתי". והמלך יעתר לה, חלילה.
ואף אחד לא יקום להוכיחו, מאשר "כל עדת ישראל ישגו, ונעלם דבר מעיני הקהל" = 2106, שיתרגלו ברע כפי שהיו רגילים בטוב, וכל הרע והחושך הנופל עליהם ייראה להם כמקרה, כי מנהיגיהם אומרים [תהי' מט,ד] "פי ידבר חכמות, והגות לבי תבונות", [דב' כט,כג] "ואמרו כל הגוים: על מה עשה י-הוה ככה לארץ הזאת? מה חרי האף הגדול הזה?". כל זאת עד שיקומו ישרי לב וידרשו מכולם, לפי מעלת כל אחד: [תהי' כב,כד] "יראי י-הוה, הללוהו; כל זרע יעקב, כבדוהו. וגורו ממנו, כל זרע ישראל". אלו המכונים ישראל, קרואים להוביל את העולם לתיקונו, חיבים ביראה, כי אם רק יעשו בשגגה אחת מאלו "אשר לא תעשינה" = 1367, יידרש להם משפט משמים לאמור: (במ' יד,מא) "למה זה אתם עברים את פי י-הוה?". ואם כך עשו, וכל העם אחריהם, "ואשמו" = 353, כל העם יביא קרבן לכפר על שגגתו, וישובו בתשובה שלמה גם (עוב' א,יב) "ביום צרה", ונסלח להם, ונפתחו לעם שערי (יש' כט,יט) "שמחה", (ברא' לז,כב) "להשיבו" לדרכי ישועה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה