ויגש, עליה א, חסד בשבוע. ברא' מד,כא: "ותאמר אל עבדיך: הורדהו (הורידוהו) אלי, ואשימה עיני עליו".
יהודה מסרב לעמוד נבוך מול הגזרה הבלתי נתפסת. והוא מתעורר לנהוג במידת מלכות. מול יוסף, מלך הנגלה לפניו בדינים קשים, חוזר על כל אשר ארע, לפתור את חידת היתפשם במצרים. הוא מנסה להכיל בהגיון מהלך שאינו הגיוני כלל, לפי הנראה לעיניו. שמא זה משמים שדוקא בנימין יתפס להעניש אותם על אשר עשו ליוסף, הוא נכנע ומוכן להחליף את בנימין, להשיב אותו אל אביו, ולהיות הוא, במקומו, עבד עולם לשליט מצרים. יהודה השלים את תיקון התשובה, הדורש נטילת אחריות שלמה, ורק אז התחננות לרחמי שמים. "ותאמר אל עבדיך" = 784, (ש"א י,כו) "אשר נגע א-להים בלבם", (ש"א כט,יא) "ללכת בבקר" אל בית אבינו להביא את בנימין. (מ"ב ד,כב) "וארוצה אל איש הא-להים" הוא עבדך אבינו יעקב, והוא לא רצה שנקח את בנימין כי חרד, וכאמרנו אליו את דברי אדוני, צוה עלינו (ירמ' מב,יא) "אל תראו ממנו"; (מ"ב ד,א) "כי עבדך היה ירא את י-הוה", ואשר יבוא בגזרת א-ל יתקבל לטובה, ושום יראה אחרת עומדת מולו.
יהודה מסרב לעמוד נבוך מול הגזרה הבלתי נתפסת. והוא מתעורר לנהוג במידת מלכות. מול יוסף, מלך הנגלה לפניו בדינים קשים, חוזר על כל אשר ארע, לפתור את חידת היתפשם במצרים. הוא מנסה להכיל בהגיון מהלך שאינו הגיוני כלל, לפי הנראה לעיניו. שמא זה משמים שדוקא בנימין יתפס להעניש אותם על אשר עשו ליוסף, הוא נכנע ומוכן להחליף את בנימין, להשיב אותו אל אביו, ולהיות הוא, במקומו, עבד עולם לשליט מצרים. יהודה השלים את תיקון התשובה, הדורש נטילת אחריות שלמה, ורק אז התחננות לרחמי שמים. "ותאמר אל עבדיך" = 784, (ש"א י,כו) "אשר נגע א-להים בלבם", (ש"א כט,יא) "ללכת בבקר" אל בית אבינו להביא את בנימין. (מ"ב ד,כב) "וארוצה אל איש הא-להים" הוא עבדך אבינו יעקב, והוא לא רצה שנקח את בנימין כי חרד, וכאמרנו אליו את דברי אדוני, צוה עלינו (ירמ' מב,יא) "אל תראו ממנו"; (מ"ב ד,א) "כי עבדך היה ירא את י-הוה", ואשר יבוא בגזרת א-ל יתקבל לטובה, ושום יראה אחרת עומדת מולו.
וכן צוית עלינו: "הורדהו אלי, ואשימה עיני עליו" = 885, (שמ' יד,י) "ויצעקו בני ישראל" לישועה משמים כפי אשר קם (ברא' מא,נה) "ויצעק העם אל פרעה ללחם", ונראה שבשתי הפעמים חפשת להביא את אשר מולך לידי הלם, (תהי' יח,מב) "ישועו ואין מושיע"; כאמרך והבאתי אתכם עד היאוש מכל אשר בידיכם להיגאל, (שמ' כט,מג) "ונעדתי שמה". ותתבוננו ותפשפשו במעשיכם לגלות את מקור הרע ותשובו מאשר גרם לו בלב שלם, (שמ' ל,כט) "והיו קדש קדשים" לזכות בהבטחת (יש' מא,יד) "אני עזרתיך נאם י-הוה", והוא ית' ירים את הדבק בו, (דב' לב,יא) "יפרש כנפיו יקחהו"; ואף אם חרב חדה על צוארו, יהי כדוגמת (ברא' כב,יג) "וילך אברהם ויקח את האיל", ויצחק ניצול.
יוסף מזמין אליו את בנימין אחיו "ואשימה עיני עליו" = 618, (יח' מא,לב) "ויביאני אל החצר הפנימי" מול כל אחי, (ברא' מג,יח) "כי הובאו בית יוסף", (ש"א כב,א) "וירדו אליו שמה" (ירמ' מב,כב) "לבוא לגור שם" מול כל (יהו' יג,כא) "ישבי הארץ"; ויעקב (ב' כ,ט) "בראש העם" אשר ישב בארץ גושן (ברא' ל,ל) "ויפרץ לרב". והכל, לזכות בסוף בכל (ירמ' מב,ו) "אשר ייטב לנו", כי לאחר צער ושיעבוד בניכם במצרים שם ירדו עד כדי שיעבדו (ש"ב ה,כא) "את עצביהם", יקום דור אשר ישוב לדבוק (זכ' יב,ה) "בי-הוה צבאו-ת א-להיהם", (מ"א ח,מח) "והתפללו אליך" (שמ' יד,יא) "להוציאנו ממצרים". וישכילו להבין אשר מבקש ה' מהאדם אהבה וערבות ומוסר טוב, ומעדיף (ש"א טו,כב) "להקשיב, מחלב אילים". ועל זה נאמר: (קו' ז,יב) "החכמה תחיה בעליה", אל מול (אסתר א,יג) "כל ידעי דת ודין". [תהי' פט,נג] "ברוך י-הוה לעולם, אמן ואמן".
יוסף מזמין אליו את בנימין אחיו "ואשימה עיני עליו" = 618, (יח' מא,לב) "ויביאני אל החצר הפנימי" מול כל אחי, (ברא' מג,יח) "כי הובאו בית יוסף", (ש"א כב,א) "וירדו אליו שמה" (ירמ' מב,כב) "לבוא לגור שם" מול כל (יהו' יג,כא) "ישבי הארץ"; ויעקב (ב' כ,ט) "בראש העם" אשר ישב בארץ גושן (ברא' ל,ל) "ויפרץ לרב". והכל, לזכות בסוף בכל (ירמ' מב,ו) "אשר ייטב לנו", כי לאחר צער ושיעבוד בניכם במצרים שם ירדו עד כדי שיעבדו (ש"ב ה,כא) "את עצביהם", יקום דור אשר ישוב לדבוק (זכ' יב,ה) "בי-הוה צבאו-ת א-להיהם", (מ"א ח,מח) "והתפללו אליך" (שמ' יד,יא) "להוציאנו ממצרים". וישכילו להבין אשר מבקש ה' מהאדם אהבה וערבות ומוסר טוב, ומעדיף (ש"א טו,כב) "להקשיב, מחלב אילים". ועל זה נאמר: (קו' ז,יב) "החכמה תחיה בעליה", אל מול (אסתר א,יג) "כל ידעי דת ודין". [תהי' פט,נג] "ברוך י-הוה לעולם, אמן ואמן".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה