יום רביעי, 17 בדצמבר 2014

מקץ, עליה ה, הוד בשבוע

מקץ, עליה ה, הוד בשבוע. ברא' מג,א: "והרעב כבד בארץ".
נסיון בו לא מצליחים, נוטה לחזור בעצמו, כל פעם יותר חמור, יותר עמוק, יותר ברור. האחים היו אצל יוסף אשר הכיר אותם והחליט לנסותם האם חזרו בתשובה על אשר עשו לו ולאביו, וה' מצליח את אשר הוא עושה. והם הרהרו בתשובה מתוך אימה, אבל משהו צריך להישבר בתוכם כדי שיתנקו מן הפגם. שבו אל אביהם, מלבד שמעון אשר נשאר בשבי במצרים. בקשו מאביהם להביא אתם למצרים את בנימין, ויעקב, עודנו באבלות על יוסף, מסרב במרירות. הזמן עובר, ועמו, כלה האוכל אשר הביאו ממצרים.
כפי שמפורסם מתורת הבעש"ט, שלושה שלבים או רבדים יש לתיקון של כל הליך התפתחותי: הכנעה (דהינו, לקבל את המצוי בדיוק כפי שהוא ללא כל אשליות או הטעיות), הבדלה (בין אור לחושך, בין טוב לרע, בין קודש לחול, בתוך המצוי) והמתקה (מכח האור, הטוב, הקודש, המתקת או הפיכה למוטב של כל יתר מרכיבי המצוי). ובכל אחת משלושתם, יש גם בחינות הכנעה, הבדלה והמתקה. "והרעב כבד בארץ" = 602 הוא שלב "הכנעה שבהכנעה", גרעין ההכנעה אל המצב הקים, אשר איננו מתיר שום מרחב לבחירה. מכאן ואילך, עד סוף ספר בראשית, נוכל ללמוד את כל ח' הרבדים (הבדלה שבהכנעה, המתקה שבהכנעה וכן הלאה) עד התיקון השלם, בחינת מלכות מתוקנת, בחינת חרות. כבד הרעב בארץ אמנם (תהי' קד,כד) "מלאה הארץ קנינך", שאין באמת שום חסרון (שמ' לז,ב - מ"א ז,ט) "מבית ומחוץ" וגם לא (דב' כח,נז) "בשעריך", אלא שהכל מיעוד לכך שאחי יוסף (תהי' קד,יב) "יתנו קול" ויקבלו על עצמם להיתקן (תהי' ט,ט) "במישרים", מתוך תשובה אמתית וכמיהה לתקן את הנפגם. ואז, קומו (תהי' לב,יא) "כל ישרי לב", (צפ' ב,ג) "בקשו צדק", והתעוררו (דה"א כג,ל) "להדות ולהלל לי-הוה" אשר ברוב חסדיו פותח לפניכם שערי תשובה. ובכל זאת, במעשה, המצב של רעב כבד, של עת צרה, לא יתמתק (ברא' כז,מה) "עד שוב אף אחיך ממך", ולא עד שובו ממש (הרי יוסף מחל להם מזמן!) אלא עד אשר תהיה זכאי ביושר למחילתו. אז, (דב' לג,ז) "שמע י-הוה קול יהודה", ויתן אימון בו בלב יעקב, והליך התיקון יתגלגל קדימה בירידת בנימין למצרים. (תהי' קד,לג) "אשירה לי-הוה בחיי". 
מה קורה בארץ, היא המלכות, היא השכינה, היא כנסת ישראל? "והרעב כבד" = 309, (ברא' מה,ג) "כי נבהלו מפניו" וכי יראים מיוסף אחיו ולא רוצים לשוב אליו ללא מבוקשו בידם; ובהלה זו תתחיל לפוג (דב' ה,כד) "בדברכם אלי", בכך שהאדם פותח את לבו בפני בוראו ובוכה ומודה ומתחבר לה' בלבו ומקבל החלטות נכונות בבחינת (שמ' ה,ח) "נלכה נזבחה לא-להינו", כי אני מתבטל לפני בוראי ומתקן את דרכי כדי שכל מעשיי ידמו לעולה תמימה ממש, העולה למרומים לעשות ריח ניחוח לה'. וברור שאז תשתחרר פרנסתך ומשמים (במ' יא,ט) "ירד המן", ממש כדוגמת ירידת לחם ישר מן המרומים, ללא כל יחס לכמות הטורח שהקדשת ישר לפרנסה, אלא בדיוק לפי צרכי התיקון באמונה אליו זכית. זו הבחירה אשר עם נושע בה' יש לו להציע לכל באי עולם, להביא למהפכה הכי אדירה, אשר תשרה שלום על כל הארץ.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה