תולדות, עליה ה, הוד בשבוע

תולדות, עליה ה, הוד בשבוע. ברא' כז,ד: "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי, והביאה לי ואכלה, בעבור תברכך נפשי בטרם אמות".

אשר ירצה טובה, שייטיב. כך, בכל רבדי החיים. אם תרצה למצוא חן, פרגן. אם תרצה להיות נאהב, תקריב מתוך אהבה. יצחק מרגיש שסוף ימיו קרב ובא, ומבקש לברך את זרעו. אין בידיעתו אשר עשו מכר את הבכורה ליעקב, ובכן, את עשו מזמין ראשית; ובערך של ברכה עצומה לכל דורותיו, פורש לפניו את כללי המשחק: "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי, והביאה לי ואכלה, בעבור תברכך נפשי בטרם אמות" = 3760, ובזאת תדע את כל התורה כולה, כי הברכה נובעת מהתענוג אשר אין לו שיעור ומידה, אשר הוא למעלה מהשכל, והברכה אשר הנך מקבל נותנת בידיך שליטה מלאה בגורלך: [דב' ל,טו] "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המות, ואת הרע", ואתה הבוחר. ושום בחירה ושום דיבור ומעשה לא ילכו שולל, כי אם יהיו קימים לעולם, לעת כדוגמת [אסתר ו,א] "בלילה ההוא נדדה שנת המלך, ויאמר להביא את ספר הזכרנות דברי הימים, ויהיו נקראים לפני המלך", ונזכרים, ומניבים פרי. וכאשר בין אב לבנו, כן בין אבינו שבשמים לבין בניו עלי אדמות: "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי, והביאה לי ואכלה" = 1700, לכך תשיב אם תשכיל [תהי' מה,יח] "אזכירה שמך בכל דר ודר, על כן עמים יהודוך לעלם ועד". זה שאתה מזכיר שם ה' ותורתו בכל דור ולכל עם זה מטעמים שאתה מכין, והודאת והודית כל העמים לה' לעולם ועד היא האוכל כבי' הערב לחיכו ית'.

כי יש מכנה משותף לכל האפשרויות לעשות "מטעמים כאשר אהבתי" = 1148, וכולן קשורות למידת ההוד, דרכה עלינו להעלות מים נקביים אל אדון הכל, ביוזמה שלנו (בחינת אתערותא דלתתא) לעורר משמים את השפע ברכה אשר ירד אלינו. כי "זכר ליציאת מצרים" (המופעל בחלקנו באמצעות מצוות וכוונות רבות) מהוה מטעמים של הודיה לה', וכן "תורת הקבלה" הנלמדת לסגולה הממתיקה כל צרה, והידמות לבורא עולם בשביתת כל מלאכה ביום השביעי בו הוא (שמ' לא,יז) "שבת וינפש", וזה שנרחם על הנשמה השרויה בצער (ויק' יד,נג) "ושלח את הצפור החיה", והצדק אשר נעשה באסור ובמשועבד (ירמ' לד,יד) "ושלחתו חפשי". ועם המטעמים בידיך, "והביאה לי ואכלה" = 131; וכי תהיה (צפ' ב,ג) "ענוה" מידתך בגשתך אלי, תהיה תמיד (נחמ' ד,יב) "אצלי" כי (ברא' כח,טו) "לא אעזבך". (איוב ה,כ) "ובמלחמה", מן הסתם, "תברכך נפשי" = 1082, והאויב מולך יהיה המום [עמוס ב,טז] "ואמיץ לבו בגבורים, ערום ינוס ביום ההוא, נאם י-הוה". כי (איכה ב,ז) "קול נתנו בבית י-הוה", (אסתר ג,יב) "ונחתם בטבעת המלך", אשר יזכיר הצדיק את הבטחתי ויאמר (איכה ג,נז) "קרבת ביום אקראך" ותשרה עליך ברכה. רק הישמר לך: עשה טוב, (ש"א כט,ז) "ולא תעשה רע".

רק דע לך: עת לכל חפץ. הבחירה והיוזמה בידיך להצמיח ישועה בחלקך, "בטרם אמות" = 698, בטרם איסתר מפניך: (ברא' מ,יד) "והזכרתני" במידותיך, ואז, (דב' לב,ג) "כי שם י-הוה אקרא" (לעורר את מידת הרחמים המשולה בשם י-הוה), יקום הא-ל לעזרך, (דב' ז,ח) "ויפדך מבית עבדים".