בראשית, עליה ו, יסוד בשבוע. ברא' ה,כד: "ויתהלך חנוך את הא-להים, ואיננו, כי לקח אתו א-להים".
מסופר על חנוך שהיה צדיק בדורו; וראה ה' אשר יפול הוא מצדקותו, ומרוב חביבותו לקחו אליו במיטב ימיו, לפעול מהעולם העליון לפרנסת העולם התחתון. שם בעליונים קבל תואר של שר המכונה בשם מטטרו"ן = 314, שוה לשם הקדוש "שד-י", הוא כדברי חז"ל בחינת הא-ל שאמר די, הבחינה הא-להית המקציבה את שפע החיים והמזון והפרנסה לכל הארץ. מי שיעיין במפרשים על הפסוק, יראה שגם בעל הטורים וגם הרא"ש מיחסים את השם של חנוך אל השם מטטרו"ן באמצעות גימטריה שעל פי הפשט, היא מוטעית (יש הפרש של 11 בין שני צדי המשוואה), ואינני יודע מה סודה. מצאתי אמנם אשר "חנוך" = 84; ובסידרת ערכי האותיות הקובע ערכים מ-500 עד 900 לאותיות הסופיות, חנוך = 564, כמנין "שר דין" הוא מטטרו"ן = שד"י.
ולעניננו, "ויתהלך חנוך את הא-להים, ואיננו, כי לקח אתו א-להים" = 1831 מורה על שני תנאים לזכות בחביבות כזו מאת הבורא ית'. הראשונה, התנהגותית, (ברא' כד,מט) "ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת". השניה, אמונתית, (דב' ה,יט) "כשמעכם את הקול מתוך החשך", כאשר הא-להים מדבר אליך מתוך הסתר גמור, ואמנם דברו אמת ויציב בלבך גם ללא הוכחות מוחשיות או מדעיות, ואף מתוך עובי הערפל תקפיד ללכת בדרך ה' בכל מעשיך.
חנוך היה בן שס"ה, בן 365 שנה, צעיר מאוד בהשואה לאורך החיים של בני דורו. "ויתהלך חנוך את הא-להים, ואיננו" = 1170 בעת שהיצר הרע כמעט מצליח להפיל אותו מצדקות תמימותו עד כדי שיזעק [תהי' סט,ב] "הושיעני א-להים, כי באו מים עד נפש" והוא זך וטהור כטהרת (שמ' כה,ו) "בשמים לשמן המשחה", חי בשלום עם הבריות (יח' לג,יט) "ועשה משפט וצדקה עליהם", ומול כל נסיון שם את בטחונו אך בה' (דה"ב כה,ח) "כי יש כח בא-להים לעזור ולהשכיל", ומתפלל וטוען אשר (תהי' קיט,טסח) "שמרתי פקודיך", וה' רואה אותו דן בדורו מפיו ונותן עצה בענוה כאמרו (מ"ב יט,ו) "כה תאמרון אל אדניכם כה אמר י-הוה" כי אין שליט אחר בארץ. (דניאל יא,כא) "ולא נתנו עליו הוד מלכות".
חנוך התהלך אל הא-להים על פני הארץ, ולפתע איננו, "כי לקח אתו א-להים" = 661, מהיותו במודע "הנה כחומר ביד היוצר" (כפי שמופיע בתפלות שלנו בימים הנוראים) הנשמר מכל "לשון הרע", האוחז במלכות הנקראת "שושנה", וטורח בחייו להיטיב עם העולם, להביאו אל מהלך "תיקון הכללי". נלקח מהארץ טרם יתקלקל (מ"א טו,כו) "ויעש הרע". וככל שנהיה יותר בסכנה, רק את הא-להים הוא הלך, (נחמ' יא,כג) "כי מצות המלך". (זכ' ה,א) "ואשא עיני ואראה" היכן מתחיל בפשטות תמימה כל המהלך, אשר לקח אדם להיות שר במרומים.
וזה היה עמלו על פני הארץ, "ויתהלך חנוך את הא-להים" = 1047, לומר לך אשר (הוש' יב,ז) "חסד ומשפט שמר", וזו תורת הנושע בה' לחיי עולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה