וזאת הברכה, עליה ד, נצח בשבוע

וזאת הברכה, עליה ד, נצח בשבוע. דב' לג,יח: "ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך, ויששכר באהליך". 

מה הופך לקדושה את הפעילות המסחרית שלי, או את האומנות שלי בחול, או אף את הזמן בו אני עוסק בעסקי חול בתור שכיר? הנה באה ברכתו של משה לזבולון ויששכר המיוחדים, חלשים מבין אחיהם אבל גדולים במידותיהם הטובות ובמעשיהם הישרים.

ולדברי רש"י בשם ב"ר צט,ט: זבולון ויששכר עשו שותפות, בה זבולון לחוף ימים ישכון (שיגור בחוף הים לבנות נמלים ולעסוק במסחר), ויוצא לפרקמטיא (למסחר עם סחורה) ומשתכר (ומרויח מהסחורה), ונותן לתוך פיו של יששכר (דהינו, מפרנס אותו משלו), והם (יששכר) יושבים ועוסקים בתורה; לפיכך הקדים זבולון ליששכר, שתורתו של יששכר על ידי זבולון היתה, עכל"ק, ולזכות שניהם. ועוד הוסיף: שמח זבולן בצאתך, ז"א הצלח בצאתך לסחורה (שיש תכלית של קדושה בעיסוקך במסחר); ויששכר באהליך, כאומר הצלח בישיבת אהליך לתורה, וגו'.

ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך = 1328, ותצליח (דב' טו,יח) "בכל אשר תעשה" ובזכותך יגדלו בקדושה בני יששכר (יח' טז,לז) "אשר ערבת עליהם". כי תכלית היות עני ואביון וגר ויתום ואלמנה, אשר העשיר יגמול עמהם חסד של אמת. ועל אחת כמה וכמה אם לא יספיק להיות עני בחלקך אלא שתתחלקו בין הלימוד לבין ההגשמה של התורה. כי הזה שמזכה את הרבים בתורתו תולה את מחיתו מה', וה' תולה את מחיתו מאחיו שבכך יוכיח היותו ראוי להתברך בתורה גם הוא. (דה"ב ב,ה) "כי השמים ושמי השמים לא יכלכלהו" אלא רק מידי השומרים דרך ה' לעשות צדקה ומשפט תהיה פרנסתו, לברך את הכלל בזכויותיו של הפרט. 
וכל זמן אשר זבולון שומר על הפרנסה "ויששכר באהליך" = 904 בזכותו, ויש שלום ביניהם ודוגמא טובה לכל זולתם, זה כאילו (דה"ב ה,יד) "את בית הא-להים" הם בונים בצותא, לעלות (יח' מד,יג) "אל קדשי הקדשים" בשמחת כל העולמות, המתפארים בהחל (איוב לח,לג) "חקות שמים" בטהרה על הבריאה כולה.

כי דוקא השלום הזה הנובע מערבות הדדית בין האחים, מהפסוק שלנו השלם בערכו 2232, מעורר חסדי ה' לאמור (ויק' כה,נה) "אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני", לכך שיידמו לי וייתקנו במידותי, ויסתגלו לקבל את (יהו' כא,מא) "אשר נשבע לתת לאבותם", בגשמיות וברוחניות, לגאולת עולם.