נצבים, עליה א, חסד בשבוע. דב' כט,ט: "אתם נצבים היום כלכם, לפני י-הוה א-להיכם: ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם, כל איש ישראל".
הפסוק שלנו השלם שוה 3772, כמו אשר כתב החכם מכל אדם [קו' ב,כא]: "כי יש אדם, שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון, ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו: גם זה הבל, ורעה רבה". להיות נצבים זה להיות נוכחים בשלמות, באופן כזה שגם המחשבה גם הדיבור וגם המעשה, שלושת מלבושי הנשמה, נמשלים בשלמות על ידי אותו משל. רש"י טוען שאותו אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון הוא הקב"ה בעצמו, אשר נתן מחלקו לברואיו, שלא עמלו כלל לבריאת עולמם.
ונראה לע"ד שיש אדם אשר עמל ליל ויומם בסודות הבריאה ובתכליתה, המחכים ומתיגע לדעת ולרכוש את כל הכשרונות הנדרשים לזכך את חושיו ואת תבונתו, ומרוב אהבה וחמדה וחביבות שהוא מרגיש כלפי האמת שהיא היופי והיא אימה של השלום, הוא מפקיר את אשר למד ואשר בנה, ובאים זאבים ונוטלים את השורה התחתונה בחינם, ואינם יודעים אשר בלי שיטלו חלק בדרך וביגיעה ובבניה, לא יהיה אצלם מצוי כלי היכול לסבול את משמעות הדברים; ואז, כלפיהם, הנתינה עצמה היא בגדר של נשיפת הבל המתפזר באויר, ואפילו בגדר של "רעה רבה" = 482, של בלבול בין "מצוי לרצוי", של גזירת עניות קשה כתנאי להשיג את נפלאות התורה, כנסיון של רבי שמעון בר-יוחאי ובנו רבי אלעזר, אשר נזונו במשך י"ב שנים במערה מהיות בה בנס (תיקוני זוהר א,א) "חד חרוב וחד מעיינא דמיא", עץ חרוב אחד ומעין מים חיים; וזה נפלא מאוד; וזה גם עצוב.
כי קבלת בתורה את הכלים להבין את החיים ביושר, ולעת אשר "אתם נצבים היום כלכם, לפני י-הוה א-להיכם" = 1106, נחוץ לדעת אשר [מש' יב,ח] "לפי שכלו יהלל (יהולל) איש, ונעוה לב יהיה לבוז" (נעוה מלשון נע, כמו נע ונד). (רות ד,ד) "ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר" (תהי' מ,י) "בשרתי צדק". ואם תתעלה בתודעתך עד אשר (ירמ' יב,ה) "ובארץ שלום אתה בוטח", תתגלה ישועתך לעיניך מאת ה', (יש' סה,יז) "כי הנני בורא שמים חדשים" לגאלך ישועת עולמים.
הנוכחים נמנים על-פי תפקידיהם בפירוט, לפי עמדתם בפיקוד העם, וברבד הפנימי, לפי עמדתם בפיקוד הנשמה שלך ופעלך על פני הארץ: "ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם, כל איש ישראל" = 2666, כולם בבחינת הרוח שבחומר, כולם כנאמר (ויק' כג,ג) "וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש". "ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם" = 1764 פקודים כולם להנהיג את העם בנאמנות על-פי ה' אשר הבטיחם (שמ' ד,יב) "והוריתיך אשר תדבר"; (נחמ' ח,ח) "ויקראו בספר בתורת הא-להים" להבין ולהשכיל, לשמוע ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה. ולעולם לא ינהיגו את העם (עמוס ב,ז) "השאפים על עפר ארץ בראש דלים", רודים על העם ומשפילים אותו בגזרותיהם, כי המלכות אינה שלהם אלא רק של מלך מלכי המלכים, והם מצווים בה.
ומה טבעו של המנהיג? "כל איש ישראל" = 902 יחדיו עומדים (במ' ל,ג) "לעשות מלאכה", ואז כל אחד בפני עצמו (ש"א ד,ט) "והייתם לאנשים"; ומתוך תיקון כל איש ישראל תבלוט מתוכם הנשמה הכוללת, בחינת (יח' כא,ל) "נשיא ישראל", הנשמה הזכה בתוכך הרואה בעיניך ומוליכך לטוב.
כי קבלת בתורה את הכלים להבין את החיים ביושר, ולעת אשר "אתם נצבים היום כלכם, לפני י-הוה א-להיכם" = 1106, נחוץ לדעת אשר [מש' יב,ח] "לפי שכלו יהלל (יהולל) איש, ונעוה לב יהיה לבוז" (נעוה מלשון נע, כמו נע ונד). (רות ד,ד) "ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר" (תהי' מ,י) "בשרתי צדק". ואם תתעלה בתודעתך עד אשר (ירמ' יב,ה) "ובארץ שלום אתה בוטח", תתגלה ישועתך לעיניך מאת ה', (יש' סה,יז) "כי הנני בורא שמים חדשים" לגאלך ישועת עולמים.
הנוכחים נמנים על-פי תפקידיהם בפירוט, לפי עמדתם בפיקוד העם, וברבד הפנימי, לפי עמדתם בפיקוד הנשמה שלך ופעלך על פני הארץ: "ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם, כל איש ישראל" = 2666, כולם בבחינת הרוח שבחומר, כולם כנאמר (ויק' כג,ג) "וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש". "ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם" = 1764 פקודים כולם להנהיג את העם בנאמנות על-פי ה' אשר הבטיחם (שמ' ד,יב) "והוריתיך אשר תדבר"; (נחמ' ח,ח) "ויקראו בספר בתורת הא-להים" להבין ולהשכיל, לשמוע ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה. ולעולם לא ינהיגו את העם (עמוס ב,ז) "השאפים על עפר ארץ בראש דלים", רודים על העם ומשפילים אותו בגזרותיהם, כי המלכות אינה שלהם אלא רק של מלך מלכי המלכים, והם מצווים בה.
ומה טבעו של המנהיג? "כל איש ישראל" = 902 יחדיו עומדים (במ' ל,ג) "לעשות מלאכה", ואז כל אחד בפני עצמו (ש"א ד,ט) "והייתם לאנשים"; ומתוך תיקון כל איש ישראל תבלוט מתוכם הנשמה הכוללת, בחינת (יח' כא,ל) "נשיא ישראל", הנשמה הזכה בתוכך הרואה בעיניך ומוליכך לטוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה